בזיכרונות אסורים היזכרות איננה רק כמיהה נוסטלגית לזמנים ולמקמות שהיו, אלא כלי בעיצובן של שאלות. לאן מותר להתגעגע בעולם של הגירה, עקירה, גלות או פליטות? כיצד מותר להגדיר זהות בעידן התקשורת הגלובלית ולמי מותר לספר ולייצג אותה? אילו זיכרונות, מראות וקולות מטיילים בעולם בעוד אחרים נאלצים להסתנן דרך הגבולות! מבחר המאמרים המכונס כאן לראשונה בעברית מציע מרחב תיאורטי ומיפוי היסטורי שנענים לאתגר שבשאלות אלו. המאמרים דנים בהמצאת העבר ובדמיון המרחב בשיח המוסדי, במחקר המדעי, ביצירה התרבותית ובפעילות הפוליטית. הם פורשים מצע הגותי שעוסק בשיח האירופוצנטרי ובמחשבה רב - תרבותית; בהיסטוריוגרפיה הציונית ובזהויות מזרחיות, באוריינטליזם ההוליוודי ובקולנוע חתרני; בנרטיב הלאומי ובתפיסה פוסטמודרניסטית; בספרות פמיניסטית ובתיאוריה פוסט - קולוניאלית. האסופה מעמידה חיבורים בלתי שגרתיים בין היסטוריות, גיאוגרפיות, תיאוריות, דיסציפלינות ושדות ידע שונים. הקוראים יתוודעו אל מאמרים שנכתבו במהלך שני העשורים האחרונים המפתיעים ברעננות המחשבה ובהעזתם לקרוא קריאה חלופית את הפוליטיקה של התרבות. פרופ' אלה שוחט היא חוקרת, מבקרת ומרצה ללימודי תרבות באוניברסיטת ניו - יורק. בין חיבוריה ספרי מחקר שזכו בפרסים בארצות הברית ומאמרים שנכללו באנתולוגיות רבות. כתביה תורגמו לצרפתית, לספרדית, לערבית, לפורטוגזית, לתורכית ולגרמנית, והעניקו השראה לדור חדש של חוקרים, יוצרים ופעילים פוליטיים. עם צאתו לאור בעברית של ספרה הראשון: Israeli Cinema East/West and the Politics Of Representation תחת השם - הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידאולוגיה (ברירות 1991, דיונון 2000), עורר הספר ויכוח ציבורי ותרם לעיצובו של סדר יום חדש עבור הדיון הביקורתי בישראל. ספרה Talking Vision שפורסם לאחרונה, עוסק בתרבות חזותית ובפמיניזם רב - תרבותי בעידן הטרנס - לאומי. אלה שוחט נולדה בישראל למשפחה בגדאדית. היא היתה פעילה בעבר במספר תנועות מזרחיות שמאליות. כיום היא מתגוררת בניו - יורק.