הספר אל תגעו לי בשואה מתאר ומנתח את התייחסותה של ההברה הישראלית לשואה, כפי שבאה לידי ביטוי בסרטי הקולנוע שנעשו בארץ. הוא ממחיש כיצד השפיעו דרכי ההתמודדות עם מצוקותיה המרכזיות של החברה הציונית בארץ ישראל על כל מי שנסתפח אליה ויצר בה לפני השואה, ומבהיר מדוע הפכה השפעה זו למשמעותית ולמחייבת הרבה יותר אחרי השואה. טבעה של חברה, שהיא מתמודדת עם קשייה על ידי בריאת מיתוסים ואתוסים ועל ידי עיצוב נורמות התנהגות. כל אלה קורמים קול ותמונה בסרטים שנוצרים בהשראתם, ומומרים בקולות ובמראות חדשים הבאים לחשוף, להתקומם, להציע חלופות. על כל אלה כותב משה צימרמן בשפה בהירה וקולחת, תוך שהוא שואל מונחים ותפיסות מתחום ההיסטוריה ומתחום הפסיכולוגיה, וזורה אור חדש על המובן - מאליו. ד"ר משה צימרמן הוא מרצה לקולנוע (בעיקר ישראלי) באוניברסיטת תל אביב ובמוסדות אקדמיים אחרים, החוטא מדי פעם גם בעשיית סרטים. בין השאר פירסם את הספרים סימני קולנוע, תל אביב מעולם לא היתה קטנה, וביים את הסרטים והסדרות 'צעדים ראשונים', 'קו התפר', 'ערב בלי נעמה', 'לויתן בחוף שרתון', 'קיצור תולדות הפולניות', 'סיפור אהבה קפריסאי' ועוד.