במשך שנים חלמתי על ספר קצר ותמציתי, שאפשר לקרוא אותו תוך מספר ימים. קריאה רצופה כזאת הייתה צריכה להבהיר באופן חד את האחדות הבסיסית של התופעות הדתיות ובו בזמן את החידוש הבלתי פוסק באורח הביטוי שלהן. קורא של ספר כזה היה יכול לעבור אל המזמורים הוודיים, הברהמנות והאופאנישדות, שעות אחדות לאחר שעמד על הרעיונות ועל האמונות של בני תקופת האבן, מסופוטמיה ומצרים ; הוא היה מגלה את סנקרה, הטנטריום ומילרפה, את האיסלם, את ג'ואקינו דה פיורה או את פרסללסוס אחרי שבערב הקודם חשב על זרתושטרה, גאותמא בודהא והטאויזם, המיסטריות היווניות, פריחת הנצרות, הגנוסטיציזם, האלכימיה או המיתולוגיה של הגביע הקדוש : הוא היה פוגש את אנשי ההשכלה ואת הרומנטיקאים הגרמנים, הגל, מקס מילר, פרויד, יונג ובונוהאפר, זמן קצר לאחר שגילה את קואצלקואטל ואת וירקוצ'ה, את תריסר האלוורים ואת גרגוריוס פלמס, את אנשי הקבלה הראשונים, אבו סינא או אייסאי. מירצ'ה אליאדה.