כשהספר "עמק הבובות" ראה אור בשנת 1966 הוא הפך מיד לשיחת היום ועשה את המחברת, ז'קלין סוזן, לכוכבת-על. עמק הבובות היה סקסי, מזעזע, מרתק. הוא תיאר נשים כפי שלא תיארו אותן עד אז בספרות הפופולרית. גיבורות הספר היו נשים שאפתניות שהעזו ללכת בעקבות חלומות הזוהר שלהן, וחוו שיאים עילאיים כמו גם מפלות קשות. ז'קלין סוזן כתבה רב-מכר ענקי שאי-אפשר להניח מהיד עד לסיום הקריאה, ובהמשך זכה ספרה לגרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות.
לפני מותה ב- 1974 הקדישה ז'קלין סוזן חודשים רבים לכתיבת טיוטת המשך לקורותיהם של גיבורי עמק הבובות - אן ולס, נילי או'הרה וליון ברוק. רק כעת, כמעט שלושים שנה מאוחר יותר, נמצאה הסופרת המושלמת שתהפוך את רעיונותיה של סוזן לרומן המשך שאינו נופל מהספר שהוליד אותו.
ריי לורנס - בעצמה מחברת רבי-מכר - מתחילה את סיפורה בשלהי שנות ה- 80 ומובילה אותנו עד למאה העשרים ואחת. נילי, הזמרת המחוננת, זוכה לפרסום ולהצלחה אך אופיה הבעייתי ונטייתה להתמכר לחומרים מסוכנים מחבלים בהישגיה שוב ושוב. אן המתלבטת תמיד רואה בהתרסקותם של נישואיה וחייבת לבחור בין נאמנות לעצמה לבין קריירה משגשגת בטלוויזיה. וליון - שהפסיד הכל , מחפש את האושר במקומות הכי פחות מתקבלים על הדעת.
כשמשווים אותו ל"בחזרה אל עמק הבובות" נראה ספרה של ז'קלין סוזן, בן שנות השישים המתירניות, תמים כמעט, כי היום חושף עטה המושחז של ריי לורנס עולם ציני הרבה יותר, שבו סקס, סמים וניתוחים פלסטיים הם שפותחים דלתות אל החברה הגבוהה.