"בחורף הירושלמי ישבנו מכורבלים בטנדר שהוביל אותנו מביקור בישיבה ל'נערים מיוחדים' אל בית הדפוס של קהילת 'גמילות חסד'...לפתע פנה אליי ישראל, שאותו כבר הכרתי מעט: 'זה דוב' אמר והצביע על בחור שישב מולנו, מתבונן לפנים ומבטו כבוי. 'הוא היה חזן. היה עובר לפני התיבה בימים נוראים, אבל איבד את הקול שלו, מהמחלה'. מהו אותו קול אבוד של החזן הזה, החזן שפסק מלשיר בעקבות מחלתו?..."
כך מתחיל מסע אתנוגרפי מרתק אל העולם החרדי בישראל, אל האתרים שבהם חרדים מטפלים בחרדים הסובלים מהפרעות נפשיות. מה קורה במסגרות הטיפול והשיקום החרדיות? כיצד מעובד מחדש האתוס החרדי בשוליים החברתיים המטפלים בשיגעון? ומה אפשר ללמוד מכך על יחסי הגומלין שבין חרדים לחילונים? המטפלים, טוען המחבר, משתמשים בכלים התרבותיים העומדים לרשותם כדי לחזור ולחקות באורח יצירתי את האתוס החרדי. מנגד, בזירות חברתיות שונות, הם גם מאתגרים אותו: בקרב גברים – בעזרת העולם החסידי, ובקרב נשים – בעזרת רגישויות הלקוחות דווקא מהעולם הפסיכו-תרפויטי המודרני, החילוני. גלות הכלים השבורים משמיע את קולם המיוחד של המטפלים והמטופלים החרדים ומאפשר להאזין לו בדרכים חדשות.