למלחמה יש השפעה מרחיקת לכת על עיצוב הנוף האנושי באזורים שהיא מתחוללת בהם. זאת כתוצאה מפעולתם של כלי נשק בעלי עוצמת הרס רבה המופעלים בקנה מידה רחב בשטחים המשמשים למגורים, לתעשייה ולחקלאות. לבד מההרס הנגרם לתשתיות פיזיות, מביאות פעולות הלחימה לתנועה גדולה של אוכלוסייה הנמלטת מאימת ההרס והמוות שזורעים כלי המלחמה. גם במרחבים שבעורף אזורי הלחימה או באלה המרוחקים מהם ואינם נפגעים ישירות מפעולות ההרס, חלים שינויים ניכרים. שינויים אלה הם תוצאה של ארגון מהיר מחדש של המרחב לפי הצרכים שהמלחמה מכתיבה והתנאים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים השוררים בתקופה זו. עם תום המלחמה מתחילה תקופת ביניים פוסט - מלחמתית, תקופת מעבר בין המלחמה ובין תקופת הרגיעה שבאה אחריה. תקופה זו מתאפיינת בתהליכי ייצוב שלאחר השינויים המהירים של תקופת המלחמה: שיקום ראשוני של שטחים ושל אוכלוסיות שנפגעו בזמן הקרבות; פירוק המערכת הכלכלית שפעלה למען המאמץ המלחמתי; אישוש השליטה במרחב שעבר לידי הצד המנצח במלחמה, והסתגלות המנוצח לאובדנו. תהליכים אלה הם במקרים רבים תוצאה של פעולות שעדיין מבוצעות על - פי צווי חירום או במסגרת ממשל צבאי. יש דמיון רב בין תהליכי תקופת הפוסט - מלחמה ובין תהליכי השינוי המאפיינים את תקופת המלחמה, שכן גם הללו מהירים ותצאותיהם מקיפות ומרחיקות לכת, אם כי הם פחות אלימים. השפעתם של שינויים אלה על הנוף האנושי ניכרת גם לטווח הארוך. ואכן, השינוי המרחבי שהתחולל בתקופת החירום המלחמתית והפוסט - מלחמתית בשנים 1948 - 1950 ושינה כמעט לבלי היכר את הנוף האנושי של שטחים נרחבים שנכללו בתחומה של מדינת ישראל תוצאותיו מצויות ביסוד עיצובו של המרחב העירוני והכפרי של מדינת ישראל עד עצם ימינו אנו, לעתים בדרכים שאינן תמיד גלויות ומובנות לנפשות הפועלות בהווה. ד"ר ארנון גולן משמש מרצה בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה.