לכאורה, לשירה פנים מאירות - ואילו לדברי הקודש פנים חמורות. לכאורה, לשירה רגליים המוליכות את האדם אל מחוז האדם - ואילו לדברי הקודש רגליים המוליכות את האדם אל מחוז הקודש. שירה אמורה לדבר על ליבו של האדם, להזמין אותו להרהר בה, לדרוש ממנו להבין, לעודד אותו להרגיש. דברי קודש של דת כלשהי אמורים להציג בפניו של אדם אותה דת - לא מן המסד ומעלה, אלא מן המסד ומטה, עד המסד של המסד. הם באים להציג את העיקר. לאמיתו של דבר, דברי קודש יכולים להיות שירה, שירה יכולה להיות דברי קודש. דברי נבואה ותהילה יכולים להיות שירה נשגבה. שירה יכולה להציג את העיקר. דברי קודש יכולים לדבר על ליבו של אדם, להזמין אותו להרהר בהם, לפקוח את עיניו, לדרוש ממנו להבין, לעודד אותו להרגיש. דברי קודש שיריים, שירת דברי קודש - הם היינו הך. בספר שלפנינו, מעשה המבחר הנאה וההצבה היפה וההסבר המוצלח של בונה תירוש, באים דברי קודש שיריים מתוך הסידור ומחזורי התפילות. כל מי שבא אל הדברים שלפניו ברצינות, הווה אומר - בכבוד הראוי, ימצא בהם שירה מעולה. יוכל לקרוא אותם כשם שקוראים דברי שירה, ינתח, ירגיש, כראוי לדברי שירה מעולה. פרופ' אסא כשר (מתוך ההקדמה לספר)