"אני לא אוהבת ללמוד, אני אוהבת להבין" - אומרת אסתר קל, בספרה החדש "נגיעות ישירות" על הניגודים והמורכבות - המשמשים בערבוביה בחיינו, על הפעוט והנשגב - כשאנו מנסים נואשות, לאחוז בשני הקצוות. אסתר קל מחפשת את נקודת שיווי המשקל בתוך המשתנה, הממהר, המחליף צבעים; בנגיעה של רוח, במשב של ענן, בחיוך, בשותפות חמה לגורל האנושי. "נגיעות ישירות" - אימרות, מכתמים, הבנות - על האדם שראשו נוגע בעננים ורגליו משתרכות בין רגבי הזמן. אסתר קל - בסגנונה הידידותי, המקפל מרובה בתוך מעט.