“בספר דקיק זה (כ-100 עמודים בסה"כ) ברוך קימרלינג מבקש להסביר את השינויים החברתיים שחלו במדינת ישראל מאז שלטונם הפוליטי והתרבותי של האחוס"לים (אשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסט ולאומי) ועד המצב נכון לרגע כתיבת הספר (2001) - כשקבוצות אוכלוסיה אחרות משתלטות על המרחב הציבורי והתרבותי וזוכות לחלק בהגמוניה הישראלית.

קימרלינג מצביע על מגמה מעניינת שבה המדינה הולכת ו"נופלת" לידייהם של דתיים-לאומיים (חרדים ו"כיפות סרוגות") מצד אחד ומהגרים כמעט חסרי זיקה ציונית מהצד השני - מה שבהכרח משנה את אופייה במישור היומיומי כמו גם במישור התרבותי העמוק. מעבר לכך, מראה קימרלינג איך נבדלות קבוצות השוליים זו מזו (רוסים, אתיופים, מזרחים וערבים) ומכלכלות את דרכן החברתית בצורה שונה - לפעמים בטובתן ולפעמים לא.

למי שקצת בקיא בתרבות הישראלית ומחשיב את עצמו לבעל חוש ביקורתי, הספר לא יהווה חידוש עצום. למרות זאת, האופן שבו קימרלינג מסדר את הדברים (ואפילו מציע מעין חזון פוליטי-חברתי משלו בסוף) מכניסה את הביקורת החברתית לתוך מסגרת טענתית מסודרת ומאירה פינות שבדרך כלל נשארות אפלות בנסיון להבין את החברה הישראלית המשתנה במהירות אדירה.

הערה אחרונה - מי שבמקרה מחזיק בתפיסה דתית-לאומית עלול להפגע מכמה מהביטויים המופיעים בספר ונוגעים לקבוצה זו ולתפיסת עולמה.”