“"בחלוף הזמן" מאת מייקל וולש (הוצאת כנרת זמורה ביתן,2001) הוא מותחן המשך לסרט המופת "קזבלנקה" מ־1942, שביים מייקל קרטיס ובכיכובם של המפרי בוגארט כריק בליין ואינגריד ברגמן כאילזה לונד, אהובתו הנשואה לויקטור לאזלו, מנהיג המחתרת הצ'כית. הפעם ביסס המחבר את הספר על אירוע שהיה באמת, מבצע "אנתרופואיד" שהתרחש ב־4 ביוני 1942 בצ'כיה, ובמסגרתו התנקשו חברי המחתרת הצ'כית בהדרכת מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית בחיי ריינהרד היידריך, ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך והרייכספרוטקטור של אזור בוהמיה ומוראביה (צ'כוסלובקיה), אשר לאחר כיבושו בידי הנאצים כונה "הפרוטקטורט". 

השנה היא 1942 וריצ׳רד "ריק" בליין, שהוא למעשה איציק באליין, גנגסטר יהודי מניו יורק, שנמלט מהעיר בחברת המפקח רנו, מפקד כוח המשטרה מטעם ממשל וישי בקזבלנקה, לאחר מאורעות הסרט. בבריחתם במדבר הסהרה מפני הגרמנים התגלה ריק שוב כצלף מיומן באקדח, כפי שנראה כשירה ברב־סרט שטרסר הנאצי. "הרוסי והאמריקאי פתחו באש על הגרמנים. הירייה של סאשה עקרה את החלון שבצד הנהג. הירייה של ריר ניקרה את עינו השמאלית של הנהג" (עמוד 29).

השניים הגיעו לאנגליה ושם חברו לויקטור לאזלו מנהיג המחתרת הצ'כית, ולאשתו, אילזה, והצטרפו לתכנון מבצע נועז של מפקדת המבצעים המיוחדים הבריטית, מבצע "אנתרופואיד" שמו, שמטרתו להתנקש בחיי ריינהרד היידריך, ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך. מייג׳ור מיילס ממפקדת המבצעים המיוחדים סיפר לריק כי עברו מוכר וידוע לביון הבריטי לפני ולפנים. "אנחנו יודעים שב־1935 וב־1936 הברחת נשק בעבור קיסר אתיופיה, היילה סלאסי, במלחמת המגן חסרת הסיכוי שלו נגד מוסוליני" (עמוד 105), אמר מיילס. "אנחנו גם יודעים שלחמת בספרד לצד הלויאליסטים נגד פרנקו. טוב, אמיץ מאוד, דון קישוטי מאוד ומסוכן מאוד. השתפת בקרבות רבים" (עמוד 106). תחילה התנגד ריק למבצע אולם משהבין שאילזה תשתתף בו בין שיצטרף גם כן ואם לאו, החליט שהוא בפנים.
 
אילזה יצאה ראשונה לצ'כיה, ככוח חלוץ למבצע. בהמשך המריאו לעבר היעד ריק, ויקטור ורנו ואתם שני חברי המחתרת הצ'כית (כפי שאכן היה באמת) שאומנו בידי הקומנדו הבריטי. "הם צנחו ממטוס של חיל האוויר המלכותי הבריטי זמן מה אחר חצות. הצניחה עלתה יפה למדי. איש לא ירה בהם" (עמוד 212). אך מרגע שנחתו בצ'כיה החל המבצע להשתבש עד לסוף המפתיע. 

המחבר, מייק וולש, כתב לענייני מוסיקה של השבועון "טיים" ומרצה־אורח לעיתונאות באוניברסיטת בוסטון, הצהיר כי קיבל "משמורת זמנית על גיבורי קזבלנקה" והבטיח "לטפל בהם היטב". בסך הכל הוא עשה עבודה לא רעה וכתב ספר מותח ומהנה. אבל מצד שני חלק מהקסם של הסרט היה שאנחנו, הצופים לא יודעים מה עלה בגורל הדמויות ונשארנו עם תחילתה של ידידות מופלאה...”