יפה המוות בגבעות. בצללים אורב שקט עלום, נודד עם הרוח בנקיקים, הדיו מתגלגלים באוזני החיילים והחיילים מקשיבים, כולם מביטים בצללים, משחק לירח המטיח אותם בתלוליות. אלו גבעות יפות למות בהן בלילה. לג'לל נוח, כל אחד יכול לראות ביום, ואילו ג'לל רואה בחושך, מאזין לשקט בנקיקים. כמעט כל צוות "טופו" רובץ במארב ועוד מעט ייתקלו באויב ויפילו בו חללים. אין בהם אחד שיודע מדוע נקרא משה טופורובסקי בשם זה, אבל כולם הולכים אחריו באש. טופו וצוותו, ג'לל ונשקו, והלילה. מתוך הסיפור "אחד אפס" קשב, הרבה קשב, יש בסיפוריו של עומר שקד. קשב ללילה, למדבר, קשב לשנתם של אנשים ולהמיית לבם. יבוא הקורא ויתכנס לו אל תוך דממת הדמויות הדוברות אליו מבעד לאשנבי הסיפורים. עומר שקד - יליד 1975, חי רוב ימיו במדרשת בן - גוריון, על גבול המדבר. בוגר החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן - גוריון, ותלמיד לתואר שני בחוג לספרות עברית שם. גר בירושלים.