לבד מהיותו שרדן בלתי נלאה, מוכר אהרן אמיר גם כטיפוס בלתי ממוקד עד להתמיה, ועד להדאיג: זה עשרות בשנים הוא פעיל בתחומים שונים כמשורר, פרוזאיקן, הוגה דעות, פובליציסט ופולמוסן, עורך ומתרגם, מזרחן ואיש ציבור. בכל התחומים האלה תרומתו מתסיסה ומאתגרת, מצטיינת במקוריותה ובחדשנותה. בעיני עצמו, לפחות, הריהו בראש ובראשונה משורר. הסתננות הוא קובץ שיריו השמיני, או התשיעי (תלוי איך אתה סופר ומונה), וראשון מאז שנת 1996, שבה ראה אור הקובץ "מטה אהרן". בקובץ החדש מכונסים רק שירים פוליטיים, רובם מהשנים 2001 - 1996. בתוך השאר, יש בהם התייחסויות לתפיסת עולמו של מיודענו אוסאמה בן לאדן, לאינתיפאדה הנוכחית, ולזיקה רבת שנים ופנים של אמיר עצמו אל שכנתנו הצפונית (בפואמה בת שבע - מאות שורות ומעלה בי"ב פרקים ושמה "ונוזלים מן לבנון"]. אהרן אמיר היה מיסדו ועורכו הראשי של הרבעון הספרותי המעולה "קשת" (1978 - 1958] ובשנים 1958 - 1948 ערך את כתב העת "אלף", בטאונם של "העברים הצעירים" (הם "הכנענים"). הוא מוציא עד כה גם 10 כרכי פרוזה, (רומנים, נובלות וסיפורים קצרים), ולזכותו מאות תרגומים מספרות העולם.

שם הספר
אוב
נון 48 או דו"ח על קיפוד כאיש בוגר
ולא תהי למוות ממשלה
ארץ מריבה - הריב על הארץ בראי הספרות העברית
נון 67 - דו"ח על איש כעץ שתול