העם במקרא מדומיין בעיקר כאדם. ספר זה בוחן את המרקם המטפורי העשיר שבאמצעותו מתעוררת לחיים דמות קולקטיווית זו ומתחקה אחר ייצוגם של שלבים שונים בחיי העם - מלידה במצרים, דרך יניקה במדבר וכלה בחניכה שאין לה סוף מוגדר. בטקסט המקראי, לטענת המחברת, שזורות ההיסטוריה והספרות בצורה גלויה יותר מאשר בהיסטוריוגרפיה המודרנית, ומשום כך זהו טקסט מאלף לבחינת הבסיס הנרטיבי של עמים. "עורפו הקשה" של העם זוכה כאן לקריאה חתרנית המדגישה את ערכן של התלונות נגד הקו הלאומי הרשמי, המקרא מתגלה לא רק כמקור למיתוסים לאומיים אלא גם כטקסט המציע ביקורת מופתית על הנחות היסוד של חלומות קולקטיוויים. היחסים הסבוכים בין העם המרדן לאל - הנעים בין קירבה ייחודית לבין זעם ואכזבה - מוגדרים כביטוי חודר של אמביוולנטיות לאומית. כמו כן עוסק הספר במורכבות המגדרית המאפיינת את יחסי העם והאל. אילנה פרדס היא מרצה בכירה בחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרה הבריאה לפי חוה ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

שם הספר
הבריאה לפי חוה - גישה ספרותית פמיניסטית למקרא
אוהבים מוכי ירח - עגנון ושיר השירים בתרבות הישראלית