מאיר וייס, אמונות ודעות במזמורי תהילים ספר תהילים עמד תמיד בלב עניינו של הרב הפרופ' מאיר וייס, ובמזמוריו ראה ביטוי נאמן וצרוף לאמונותיו ולדעותיו של האדם המאמין בישראל. דומה שבספר תהילים מצא החוקר מראה לנפשו, לאמונתו, לכמיהתו אל אלוהיו, ולתהיותיו. ואכן מן המחקר 'אמונות ודעות בספר תהילים' עולה גם דמותו של מפרשם. כמו ספריו 'המקרא כדמותו' )מהדורה שלישית, תשמ"ז(, 'מקראות ככוונתם' )תשמ"ח( ו'ספר עמוס' )תשנ"ב(, משקף גם ספרו זה של מאיר וייס את גישת האינטרפרטציה הכוליית שפיתח, שעיקרה הסברו של כל פרט ופרט על פי היצירה כולה והסברה של היצירה כולה על פי כל פרט ופרט שבה, כלומר הסבר היצירה מושתת על הבנת כל יסודותיה החוברים יחדיו בעיצוב דמותה, כוונתה ולקחה. השיטה הכוליית הזאת היא תרומתו הייחודית של מאיר וייס, חתן פרס ישראל במדעי היהדות, לחקר המקרא. באסופה זו, היוצאת לאור לאחר מותו של המחבר, קובצו ניתוחים רגישים של שישה - עשר מזמורים. לאלה הוקדם פרק מבוא, המיוסד על הרצאותיו של מאיר וייס, על פי רשימות תלמידיו, בשיעור 'אמונות ודעות במזמורי תהילים' בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

שם הספר
המקרא כדמותו - שיטת מחקר והסתכלות במקרא על-פי עיקרי מדע-הספרות החדש
מקראות ככוונתם
הסיפור על ראשיתו של איוב (איוב א-ב) ניתוח ספרותי