הספר עוסק בלשונה ובסגנונה של השירה העברית בת-ימינו, בעיקר של שנות השישים והשבעים, ומציע כלים בלשניים לניתוח הטכסט הספרותי ולהעמקת הפרשנות שלו. במיוחד מוזכרים המשוררים נתן זך, אמיר גלבוע, דוד אבידן, יונתן רטוש, יהודה עמיחי, יחיאל מר ודליה רביקוביץ. חלקו השני של הספר מוקדש לשירת הילדים, בעיקר של שנות השבעים והשמונים, ובין המשוררים: ע' הלל, נורית זרחי, יהונתן גפן וכן מרים ילן-שטקליס.