"אני מפעיל את הטייפ. לתוך החדר שלך בבית החולים נכנסות פתאום ציפורים ורוח שנשבה וטפחה על המיקרופון. אמרת שתזהה אותן בשנתך אבל אתה אפילו לא ממצמץ. טפטפת מזליפה לך טיפות לעיניים כדי שלא יתייבשו. ניסו לעצום לך אותן, אבל הן שבו ונפקחו. החדר הומה שירת ציפורים והטיפות מרטיבות לך את הסדין. אני מגביר את הווליום עד שלא שומעים יותר את המוניטור. הייתי יכול לשים לך עכשיו כרית על הפנים," ב'הכנות לנדידה' מתמודד המספר עם חייו בהווה ועם החלטות עקרוניות על עתידו. במונולוג מתמשך השוזר בתוכו גם את הנובלה 'עונת מעבר', המהווה הד לכל ההתרחשויות, יושב בן לצד אביו הגוסס ובונה תוך כדי זכרונות מדומים את העבר, בטון מינורי, נקי מסנטימנטליות, נוגעים שני הסיפורים באהבת אב ובן, בחיים פצועים משתיקות, ובמוות. "פרוזה מיוחדת, צלילות ונחישות סגנונית, קול נקי ונדיר" - רונית מטלון

שם הספר
ביום שאחותי נעלמה
כל הדרכים
ספינות של קרבה
פולרואיד - מתוך סקס... דמיונות מודחקים, זמנים אבודים