שלום בר מקסימובסקי, מצאצאי הבעש"ט, נולד בסקווירה, אוקראינה, בי"ט בכסלו תרמ"ב (1881). בראשית המאה העשרים ברח מרוסיה, ולאחר שנדד בגליציה, בשווייץ ובצרפת, הגיע לאנגליה, והתיישב לונדון. כאן התוודע אל שוחר העברית, ובהם י.ח.ברנר, ויחד איתו יסד את אגודת 'דוברי עברית'. יחסי ידידות מיוחדים נקרמו בינו ובין מנהיגה הרוחני של האגודה, אחד העם, וזמן מה שימש מקסימובסקי מזכירו האישי. בשנת 1913 היגר לארצות - הברית. שם שינה את שמו הרוסי לשם העברי מקסימון, ונשא לאשה את שושנה אסתר לבית אברמסון, מורה לעברית. עסק בהוראת עברית ומדרש, והיה פעיל באגודת הסופרים העברים באמריקה. ש.ב. מקסימון ערך כתבי עת עבריים - המעורר, התורן ושבילי חינוך, ופירסם מסות ומאמרים רבים בכתבי העת העבריים שיצאו באמריקה, ובהם הדואר, מקלט, העולם, הפועל הצעיר, השלח. בספרו גוילים קובצו מבחר מאמריו וסקירותיו שנדפסו בקבצים ובעיתונים השונים. את עבודתו על ספר מדרש אבות החל בתקופה שח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי החלו בעריכת ספר האגדה. ש.ב. מקסימון לא זכה להשלים את המלאכה. בכ"ו בסיון תרצ"ג (1933) נקרא לישיבה של מעלה והוא בן חמישים ואחד.