הספר שלפנינו מציג בפני הקורא את אבני הפסיפס המרכיבות את תמונת עולמו של פוגל, שהיא הרבה יותר מגוונת ומורכבת מן המקובל על דעת רוב המבקרים. בתחום הסיפורת העברית פוגל מרחיב את ההתמודדות עם עולם הארוס - למן יחס קליל ומשועשע בנובלה 'בבית המרפא' וחישוף יחסים סאדו - מזוכיסטיים, שבגבול הטירוף, ברומן חיי נישואים, ועד ליצירת הפרוזה האחרונה שלו, 'נוכח הים', שבה הוא מגיע לגיבוש מופתי של פרוזה רהוטה ופיוטית, הפורשת בפנינו עלילה רבת - תעתועים, שאין בה מנצחים. האסתטיציזם של פוגל מעמיד את היצירה העברית ואת הביקורת לפני אפשרויות ובעיות חדשות, לא פשוטות. ההתמודדות עם עולמו מחייבת האזנה, לא ציות; התיחסות, לא העתקה.