חמישה מהלכים מרכזיים השפיעו על עיצובה של מערכת הבריאות בעשור הראשון למדינת ישראל. המהלך הראשון החל ערב הקמת המדינה, עם מרד הרופאים בבית - החולים בילינסון ונטישתם של כל ראשי המחלקות את בית - החולים בגין הוויכוח על הפרקטיקה הפרטית. מהלך זה היה הצעד הראשון במאבק רב השנים על אופייה של הרפואה הציבורית בישראל, מאבק שילווה את מערכת הבריאות בכל שנותיה. המהלך השני התפתח בעת מלחמת העצמאות, עם הקמת השירות הרפואי. שיאו של המהלך התרחש עם הקמתו של בית - החולים תל השומר (המרכז הרפואי שיהא) כבית חולים מרכזי של צה"ל, ולאחר מכן כבית - חולים מתחרה לבית - החולים בילינסון, מוסד הדגל של קופת חולים. מהלך זה לווה במאבק אישי חריף בין משה סורוקה, מנהלה של קופת חולים הכללית, לבין ד"ר חיים שיבא, מייסד תל השומר. המהלך השלישי הוא המהלך החוקתי, שהתמקד בניסיונות הראשונים לחוקק חוק ביטוח בריאות חובה ובמאבקים שבין דוד בן - גוריון להסתדרות הכללית על השליטה הפוליטית במוקדי הכוח בחברה הישראלית המתהווה. מהלך זה הציב זה מול זה את בן - גוריון ומשה סורוקה והוביל לפיצול ההיסטורי בין מערכת הבריאות הממשלתית לזו של קופת חולים ההסתדרותית. בתיאור המהלך מושם דגש על ניסיונו הכושל של בן - גוריון להלאים את מערכת הבריאות באמצעות חקיקה ועל התחזקותן של ההסתדרות וקופת חולים ככוח החברתי - הפוליטי המרכזי במדינה.המהלך הרביעי עוסק בסוגיית הבריאות במעברות, ובעיקר בהתמודדות הקשה של משרד הבריאות, הדסה וקופת חולים הכללית עם אספקת שירותי בריאות לאלפי העולים שהגיעו ארצה בשנים הללו. סלקציה רפואית, תחלואה במחנות העולים וסוגיית השירות הרפואי במעברות - אלו כמה מהנושאים המרכזיים שהטביעו חותם על המהלך הזה. המפגש בין הממסד הבריאותי לעולים במחנות ובמעברות הוא זה שטבע את חותמו לאורך ימים על יחסם של העולים אל הממסד ההסתדרותי ואל קופת החולים הכללית. המהלך האחרון עוסק בהקמתו של בית - החולים המרכזי לנגב ובכלל זה הוויכוח הציבורי על מעמדה של באר - שבע כבירת הנגב. כאן חברו כל מי שנטלו חלק במהלכים הקודמים - משרד הבריאות, חיל הרפואה, העולים, קופת חולים וההסתדרות - לקרב המכריע על השליטה בשירותי הבריאות במדינת ישראל החדשה. פתיחתו של בית - החולים המרכזי לנגב חותמת את תקופת העיצוב של מערכת הבריאות בישראל וממסדת את מערך היחסים בין קופת חולים, ההסתדרות והממשלה.