"ברוך אתה אדוני אלוהינו, מלך העולם, המוציא לחם מן הדעת", בירך הילד כדבר מובן מאליו, אך כל הנוכחים צעקו לעברו של הילד הנבוך: "המוציא לחם מן הארץ". והרי הילד רק ביטא באופן טבעי את אשר כבר אמרו חז"ל בפרקי אבות: "אם אין קמח אין תורה"... ובמקום אחר תוהה הילד ומביע את דעתו: " אני אומר את דעתי והם חושבים שאני חוצפן ך הם קוראים לי ילד ואינם מבינים שאני 'איש קטן' ". בקובץ זה מופיעים שירים מן החיים, הכתובים בקלילות, בחן ובעושר מילולי. בדומה לשירי הילדים הקודמים של שושנה ארבלי - רווה גם השירים בקובץ זה מתאפיינים בתוכן עשיר, כשכל אחד מהם מביא סיפור משלו, תהיות על חייו של הילד, ומעל לכל - חדירה מעמיקה לעולמו הפנימי ולסובב אותו. את השירים מלווים אייוריה של נירית ארבלי שכל אחד מהם נוגע בלב השיר הצמוד וכולם יחד מביאים את הכתוב לידי שלמות. ספרי הילדים הקודמים של המשוררת הם: 'דברים שלפעמים חושבת אמא' )פרס רחל לשירה, 1994(, 'רוצה להישאר הרבה זמן ילד' )1996(, 'פעם...כשהייתי גדולה' )1997(. כתיבתה של שושנה ארבלי - רווה - בכללותה, זיכתה אותה בפרס "האשה היוצרת בספרות" לשנת .1999