לאחר שהתרשם עמוקות מעממיותה, מפשטותה, מענוונותה ובעיקר מחריפותה והברקותיה של הקהילה היהודית הטוניסאית, החל לרשום ולתעד מתוך שיחותיהם של בני עדה זו: אמרות, ניבים, פתגמים או סתם מלי דבדיחותא, שחלקם רואה אור בספר זה. 450 פתגמים מונצחים בספר זה המכיל, לא רק אמרות המתובלות בטוב טעם והמלאות ברוח חיים, אלא גם את דרך אמירתן וקריאתן המקורית בלשון הערבית, השגורה בפי יהודי טוניסיה ולוב, את תרגומן המילולי לשפה העברית, את מוסר ההשכל והמשמעות הגלומים בכל פתגם ואמרה, בתוספת אסמכתאות ורמזים מספר התנ"ך ומדברי חז"ל.