בירושלים של שנת 1928 הכיר בחור אחד בן עשרים ומשהו, ברוך כשרונות, אנין רגש וחובב מוזיקה - בוגר הגימנסיה העברית שבשכונת הבוכרים - עלמה חיננית ורומנטית, צעירה ממנו לימים, בוגרת ביה"ס התיכון למסחר ברחוב גאולה בתל אביב, שעיקר מעייניה במוזיקה. משפחתה של העלמה, מיוצאי אוקראינה, עקרה זה מקרוב לירושלים, ואילו הבחור, בעל ותק של שנתיים לערך בארץ ישראל, התגורר באין משפחה: הוריו ואחיו הקטן והאהוב נשארו בסובאלק עירם שבפולין העצמאית. אהבה עזה ניצתה בין הבחור, אברהם שטרן )"ממה" בפי המשפחה(, והעלמה, רוני בורשטיין; ניצתה ולא כבתה עוד. עד שבוקר אחד בפברואר 1942 נכרתה במחי אחד, כאשר פרצה הבולשת הבריטית לאותה דירת גג בשכונת פלורנטין בתל אביב שבה הסתתר אז אברהם שטרן )הוא "יאיר"(, ראש - וראשון ללוחמים בשלטון הזר, אבי מחתרת לח"י. האסופה הזו כוללת איפוא מבחר של 126 מן המכתבים ששלח יאיר אל שאהבה נפשו, בתוספת עוד 19 "מכתבים אחרים" - החל במכתב מגיל הילדות אל אבא - אמא וגמור במכתב אחרון אל אחיו למערכה, ששוגר בהשכמת הבוקר שבו השיגוהו מבקשי נפשו. בצירופם יש בהם גם כדי להאיר מזווית אישית יחידה במינה, את קורותיו וחייו של מנהיג מחתרת נדיר בסגולותיו, אשר הקריב את חייו למען הארץ שכה אהב...