את השירים המופיעים בקובץ ירושת המרחקים החל אפרים באוך לכתוב בהיותו בן שש - עשרה. שירים אלה אסור היה לפרסם, לקרוא או להעביר אל מחוץ לברית-המועצות וכל המסתכן בכך היה צפוי למאסר. בזמן העלייה לישראל אבדו השירים. כעבור חמש-עשרה שנה, בשנת 1992, הם התגלו במפתיע בארצות-הברית. עתה הם רואים אור לראשונה בעברית ואליהם מצטרפים שירים חדשים של אפרים באוך וכן שירים בתרגומו מרוסית.
"שירתו של אפרים באוך היא שירה של רומנטיקן. אמרת זאת, אמרת הכול. עיקר השירים - תמונות של סערות נפש והדים ובבואות חיצוניים לסערות אלה. בביתו הוא רומנטיקן ובציונותו הוא רומנטיקן, ובהתחברות השניים - בקומו עם משפחתו לבוא הנה - הוא רומנטיקן. השירים אישיים מאוד, הלשון - לשון משורר, אבל התמונה ברורה כי היא הד לסערות החיים של יהודי במחצית השנייה של המאה העשרים.
ראשוני השירים הם משנות החמישים, והאחרונים - מן השנים האלה. יש בהם נעורים והתבגרות במקומות שונים ברחבי מדינת הענק, ברית המועצות, שאיננה.
אפרים באוך, משורר פרוזאיקן ומתרגם, נולד ברוסיה בשנת 1934, וב- 1964 היה לחבר באגודת הסופרים של בריה"מ. פירסם ברוסיה ספרי שירה, ביניהם: חשמליות לילה (1965) ומטמורמוזות (1972).
שיריו תורגמו לאנגלית, צ'כית, רומנית ועברית, והתפרסמו באנתולוגיה של שירה רוסית במאה ה- 20, שראתה אור בארה"ב וברוסיה. בשנת 1977 עלה אפרים באוך לארץ, ובשנת 1978 פירסם ספר שירים בשם רוח.
בישראל כתב חמישה רומנים שפורסמו בשפה הרוסית: קין ואורמן, הר מוריה (1982), דנטה במוסקווה (1987) שתורגם לעברית, קריעה (1991), שמש מתאבדים (1994).
בקרוב יראה אור רומן חדש מפרי עטו, אשר נכתב במקור בעברית: לראות את רומא ולמות.