“אברהם אבינו היה איתי בגן. הוא היה ילד מאוד מקובל. כולם רצו לשחק איתו, גם הבנות. היו לו לפחות ארבע חברות קרובות, ששיחקו איתו באמא ואבא, סימולטנית. הוא גם בא ממשפחה מאוד עשירה, אמריקאית, ולכן גם הגננת נתנה לו יחס מיוחד. פעם אזרתי אומץ והצעתי לו לשחק איתי ברופא וחולה. הוא הסכים, אבל עד שהחלטנו מי יהיה הרופא ומי יהיה החולה, הגננת כבר קראה לכולם למעגל.

ספר יצירה הוא ספר מהפכני. במשפט הראשון הוא מכריז "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו בשלשה ספרים, בספר סופר וסיפור"
אני חוזר: בספר, סופר וסיפור.
אז התורה היא רק סיפור.
ויש לה סופר.
והוא לא כתב אותה על הלפטופ, אלה בספר.

עכשיו לך עם זה לבית כנסת, ותגיד להם שלא קיבלנו את התורה באותות ובמופתים על הר סיני.
אז הלכתי, ואמרתי, והראתי. אתם חושבים שזה עזר? לא, וזה גם לא עורר עניין מיוחד יותר מלהט הרגע. דברים שקשה לנו יותר מדי להפנים, עוברים לידנו.

דיברנו על להט.. בהמשך הספר מסופר על שלהבת. או לפי המקור: "עשר ספירות בלי מה, נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת". זה מעגל כזה: אלוהים ברא את העולם, והעולם (בני האדם) בראו את המילה אלוהים בתמורה.

אסביר לכם. יש את אלוהים, ויש את המילה הכתובה: אלוהים. את זה בני האדם בראו.
זה אפילו פחות מהמילה "מילה". כי המילה "מילה" היא היא עצמה. היא גם מילה, וגם מסמנת את המילה מילה. ואילו "אלוהים" (המילה) הוא לא אלוהים... והאם הוא קיים?

לדעתי כן.
אבל הוא רע: יש תיאוריה שהאל "יהו" היה אל מצרי שהיה אל המדבר, וגם האל שנחשב על ידי המצרים כאל של העובדים הזרים. עם הזמן התגבשה דמותו כאל השאול, היות שהמדבר מצמית את כל הנמצא בו ללא מים. היהודים שהיו במצרים אימצו אותו כאל היחידי שלהם. וכשמשה אומר לפרעה "דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו" הבקשה נראית טבעית, כי לאל המדבר זובחים במדבר. בכדי להאמין לתיאוריה הזאת צריך ראשית להאמין שהיהודים אכן היו במצרים, ושספר שמות הוא תיעוד היסטורי של המתרחש. אך בספר ישעיהו כתוב כי אלוהים "יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע" (ישעיהו מה ז). הדעה שעיקר כוונתו של אלוהים היא רעה, היא דעתי האישית בלבד.

במחשבה שלישית, המילה הייתה אפילו לפני אלוהים. (אני מסרס קצת את המקרא) "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ... ורוח אלוהים מרחפת על פני המים..) ומה זה רוח אם לא דיבור (גלי הקול נישאים על פני האוויר כתווך), ומה זה דיבור אם לא מילה?”