בשדות אז אולי עוסק בשירתו האוטוביוגרפיים של נתן זך. מחקרה של סיגל נאור פרלמן נשען על הדוקטורט שלה (2008) שהפך עם השנים לחיבור ממצה על המימד האוטוביוגרפי בשירת זך. היה זה המחקר הראשון שהתמודד עם "שירת זך המאוחרת", והראה את יופייה וגדולתה.
כידוע, מאז שב זך משהות ממושכת בלונדון, ובעיקר עקב מות אמו, השתנתה שירתו כאשר ספגה לתוכה את היסודות האוטוביוגרפיים, יסודות שהגיעו לשיאם בקובץ החמישי שלו 'כיוון שאני בסביבה' (1996). ביקורת הספרות סימנה עד אז את שיאה של שירת זך במה שכונה "נוסח זך", נוסח שהתבסס על שיריו המוקדמים, והשפיע באורח מכריע על השירה העברית בעשורים האחרונים.
את שירתו המאוחרת של נתן זך מכנה נאור פרלמן "שירה פואטוביוגרפית", ומציעה להשתמש במונח מפתח זה כדי לעיין בכל שירה שהקשריה הם אוטוביוגרפיים. בפרישה רחבה ובלשון בהירה וחדת התבוננות מעמיק הספר לבחון את הפואטוביוגרפית של זך.
נאור-פרלמן מצביעה על אירועים בחיי המשורר ובחיים הציבוריים, שאותם משכיל זך להפוך לחלק משירתו המתרחבת: התאבלותו על מות אמו, והאופן שבו נכרך דיוקנה בדיוקן האישה-אהובה; הפחד מפני המוות, והאופן שבו מוכן האני-המשורר לאמץ לעצמו זהויות שונות, ואף לדבר בקולן; נכונותו של זך לכתוב שירה פוליטית, אחרי שהתנגד באופן נחרץ לפוליטי בשירתו המוקדמת; הניסיון המפתיע להתקרב אל נתן אלתרמן המת, בשיר "עם אלתרמן בחולות", אחרי שתקף את שירתו בחריפות – בכל אלה ועוד עוסק ספר רב תובנות ומרתק זה.
ד"ר סיגל נאור פרלמן היא חוקרת ומבקרת ספרות. מייסדת ארגון "דרך רוח" הפועל לקידום מדעי הרוח בישראל. בין השנים 2007 – 2011 פעלה נאור פרלמן כעורכת השירה של מטעם, כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית.