אתה שוכב במיטה אחרי לילה שלם של שינה רצופה מלאה חלומות טובים, ואין לך חשק לקום. אתה שומע דפיקות בדלת. אתה רוצה לפתוח למרות שאתה לא יודע מי זה. אולי זה שליח של פיצה שהביא לך את ארוחת הבוקר שלא הזמנת. או אולי זאת הבחורה שאתמול נתת לה את הכתובת שלך. אולי מאחורי הדלת עומדת לה האהבה. תמיד מאחורי דלת יש סיכוי שעומד משהו חשוב, אבל בכל זאת אתה מעדיף לשכב במיטה ולא לפתוח, כדי להרוויח עוד כמה דקות של מנוחה. "טוק טוק," נשמע הקול שהורס לך את השלווה. אתה לא רוצה לקחת סיכון. אתה קם, מביט מבעד לעינית. בחוץ עומדים להם שלושים וחמישה סיפורים קצרים. אם לא תפתח את הדלת, לעולם לא תדע. בקובץ הזה נאספו שלושים וחמישה סיפורים קצרים, מתוך רבים שהתחילו לצמוח בין שמירה למטווח בשירות הסדיר, שם נפגשו שני הכותבים לראשונה. הקפה השחור והאווירה המונוטונית הביאו את שני הבחורים לכתוב יחד, משפט אחר משפט. עם הזמן המדים נהפכו לג'ינס, הקצוץ נהפך לארוך, ומדי פעם הבירה שימשה תחליף לקפה השחור. למרות המוח הדו - סיטרי, הכימיה המשיכה להצמיח כתבים קצרים בעלי סגנון ייחודי, המביאים את הקורא אל מקומות לא צפויים שמן הסתם לא היה מקבל אליהם הזמנה זוגית. ©