לפתע, באמצע חייו מגלה עמוס, מנהל בחברה עתירת ידע וקצין צבא בדימוס, שלקה במחלה קשה המאיימת על חייו ומשנה באופן אכזרי את השגרה המוכרת.
על רקע המציאות החדשה והאוטית הנכפית עליו, הוא מפליג במסע אל תוך עולמו הפנימי החבוי ומתוודע לרגשות מורכבים המפעמים בו כלפי הסובבים אותו, כשהעבר וההווה, הממשי וההזוי, מתערבבים כל העת זה בזה, בקשרי גומלין רבי-עצמה.
מתוך המועקה ואין האונים שהוא חווה, עולה ופורצת תאוות חיים סוחפת הבאה לידי ביטוי בחיפוש מפתיע אחרי אהבת נעוריו הבלתי ממומשת ובמערכת יחסים סבוכה, טעונת תשוקה ובלתי צפויה הנרקמת בינו ובין אישה שבה הוא פוגש בנסיבות מחלתו.
הרומן מתאר בריאליזם מחודד תמונות מתוך הוויה של בית-חולים, שכאב והומור שזורים בה והדמויות הצבעוניות המאכלסות אותה, על אף שהן שייכות לעולמות שונים ורחוקים זה מזה, מקיימות ביניהן שיח המבוסס על הסוד המשותף שאותו הם חולקים.
זהו ספרה השני של המחברת אביבה איזנברג, פסיכולוגית קלינית ורפואית בכירה בבית חולים כללי, השואבת את החומרים ביצירתה ממפגשים אנושיים מרתקים הן עם החולים והן עם המטפלים בהם.