"הבחורה הגדולה שמילאה את הכניסה אמרה 'שלום, אני לאה. את בטח עמית.' אני לא, אבל לא חשוב. לא נורא, שתחשוב שאני עמית. כל כך קל היה להיכנס לבית,לא העליתי על דעתי שזה יכול להיגמר כך. לא הייתי צריכה אפילו להמציא תירוץ למה אני פה, כשגם לעצמי לא ממש היתה לי תשובה." במפגש הראשון שלה עם לאה, פותחת חפצי - בה גולן חודש של בריחה, של הסתרות ושקרים. היא מתחבאת מכל העולם, רבה עם חברתה הטובה, יוצאת עם חגי, שוכבת עם טל, מתרגמת מאמר שמשפיע על חייה ונקשרת ללאה שעוזרת לה להגיע להבנה ולחזור לשגרה. שירה, מן הנובלה השנייה, היא סטודנטית לקולנוע בת עשרים וארבע, המגלה תוך כדי ניסיונות למצוא חומרים לכתיבת תסריט שהיא אינה יודעת דבר על נסיבות מותו של אחיה. היא מנסה לדלות את האמת מאחיותיה ומהוריה, ומגלה שמשפחתה הפתוחה כביכול, הדוגלת בסיסמה "אין סודות", חיה בהכחשה ובהדחקה מתמדת.