המסה הראשונה בקובץ בשם הסוציאל - דמוקרטיה - לאן? של אלקנה מרגלית פותחת בהנחה המתודולוגית, שתנועת העבודה המודרנית היא התגובה האנושית חברתית להמפכה התעשייתית ולתמורות המאוחרות יותר בקפיטליזם ובפרט הגלובליזציה ועליונות ההון הפיננסי. למרות תקופה ארוכה של בניין תיאוריה, אידיאולוגיה ואסטרטגיה, הוגי הדעות ומנהיגיה של התנועה לא הצליחו להגדיר תכנית פעולה מוסכמת בשאלת בניין החברה הסוציאליסטית והאסטרטגיה שלה לכשיגיעו לשלטון בארצות הקפיטליסטיות הדמוקרטיות. לאחר מלחמת העולם השניה אימצו במידה רבה את הרעיונות של הקיינסיאניזם: לאחר שתורה זו נדחתה על ידי הכלכלה הבורגנית בשנות המשבר הממושך שהחל בראשית שנות ה - 70 של המאה, הם אימצו בדרך כלל (למעט יוצאים מן הכלל אחדים) את המוניטריזם ואת תורת השוק החופשי. בכך איבדו את אמון בוחריהם ואת השלטון בשנות ה - 70 וה - 80. המחבר מתאר את היסודות העיקריים לאסטרטגיה חברתית - כלכלית סוציאל - דמוקרטית אלטרנטיבית, כפי שהוגדרו לאחרונה על ידי אקדמאים ומנהיגים של התנועה. עם זה הוא מבקר את מפלגת "הלייבור החדשה" מיסודו של טוני בלייר ואת בעלי "הדרך השלישית" ומפלגות המרכז. המסה על עוצמת ההון בישראל של משה קרני סוקרת את ההתפתחות הקפיטליסטית המואצת במשק הישראלי בעשורים האחרונים, שהתבטאה בין היתר בתהליך מזורז של הצבר הון וריכוז משקי. היא דנה בשינויים המבניים במשק הישראלי, שהתבטאו במעבר מכלכלה פלורליסטית למשק הנשלט על ידי קבוצות הון בודדות: משקלן של התעשייה והחקלאות בתוצר נמצא בתהליך ממושך של ירידה בצד עלייה במשקל ההון הפיננסי. בשני העשורים האחרונים התפתחה מאוד תעשיית ההי - טק הישראלית. במסה על העוני והפערים החברתיים בישראל של שאול זרחי מוקדש מקום רב לשינויים שחלו בעשורים האחרונים בחלוקת ההכנסות. מן הרמה הגבוהה של שוויוניות, הגענו אל סף שנת אלפיים לפערים חברתיים מן הגבוהים ביותר בקרב הארצות המפותחות. בעבודה נסקרים איי העוני מבחינה גיאוגרפית וקבוצות העוני מבחינה חברתית. מודגשים גם הפערים הנובעים מהפרשי ההכנסות בין כל הקבוצות החברתיות במשק.