“2 סיפורים ארוכים וממש יפים-אחד על ילד עם תסמונת דאון שמשתלב בתור ילד אומנה והסיפור נכתב מנקודת מבט של "אחיו"
והסיפור השני הוא על תאומת בנות 12 ואחת מהם קצת מרגישה שהיא אחת חלקי שתיים.
הספר הוא ממש יפה ולא כבד (גם הסיפור הראשון) וממש מומלץ”