“"כשאתה עובד עבור ה-CIA סבלנות אינה מעלה טובה, אלא תשעים אחוז מהעבודה" (עמוד 162).

לספר "כבוד בין גנבים" (הוצאת מודן, 1993) מאת ג'פרי ארצ'ר הגעתי לאחר שנהניתי מקריאת המותחן המצוין "הדיבר האחד-עשר" שכתב. באתי עם ציפיות. טעיתי. הספר מתרחש באמצע 1993. שנתיים וחצי אחרי מלחמת המפרץ. בוושינגטון, נשיא ארצות הברית ג`ורג` בוש הוחלף: בלונדון, ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ`ר הוחלפה: במוסקבה, נשיא ברית המועצות גורבצ`וב הוחלף: בירושלים, ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר הוחלף. רק נשיא עיראק, הרודן סאדם חוסיין, לא התחלף ונשבע לנקום. תכניתו של חוסיין, במהלכה הוא נעזר גם במשפחות הפשע המאורגן בארצות הברית, נועדה להשפיל את אמריקה. השיטה: גניבת הצהרת העצמאות של ארצות הברית. למזימה הזו נקלע פרופסור סקוט בראדלי מאוניברסיטת ייל. בראדלי מלמד משפטים, אבל יש לו גם משרה נוספת. הוא אנליסט ב-CIA, סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית.

כאשר האמריקנים חוששים שהמוסד ינסה לחסל את סדאם חוסיין (נוכח מבצע "שיח אטד" לחיסולו, אליו התכוננה סיירת מטכ"ל בעת כתיבת הספר מלמדת שארצ'ר נשען גם על אירועים אמיתיים) מקבל בראדלי "מינוי זמני כסוכן שדה של ה-CIA" (עמוד 182) ונשלח לפאריס להונות סוכנת מוסד, חנה קופאק שמה, בכדי לדעת בוודאות אם כן ואם לאו. בראדלי מתאהב עד מעל לראשו בחנה ועד מהרה מוצא את עצמו בלב מבצע חשאי של המוסד וה-CIA במהלכו הוא מצטרף לצוות לוחמי מוסד שיוצא לעיראק להשיב את ההצהרה. ידוע, כתב ארצ'ר, "של'מוסד' יש מחלקה המורכבת מלוחמים ערבים. המחלקה אמנם מצומצמת למדי, אבל אחרי האימונים, רק לוחמי הגורקה ההודים עולים על אנשיה כמחסלים" (עמוד 252). בראדלי, חנה והמסתערבים של המוסד חייבים להצליח במשימה בכדי למנוע מסדאם להצליח להשפיל את ארצות הברית.

התרגום בסדר גמור אבל הספר משעמם, הזוי ומיותר לחלוטין.”

“הספר מתחיל בקושי להתחבר אליו או להתמכר לקריאה בו, אולי בגלל שחלק מהאירועים מתארים את ישראל בתחילת שנות התשעים. העניין קרוב מדי לקורא הישראלי וברוב הספר יש אי דיוקים כאלה ואחרים לגבי ההיסטוריה.
אחרי כמה עשרות עמודים זה עובר והסיפור מרתק ושואב אותך פנימה.
עלילה סוחפת בין אירופה המודרנית-עיראק המסורתית וארה"ב השליטה שכוללת פשעים, אהבה, שנאה, נאמנות וכבוד.
גיבורי המשנה של הספר הם אנשים גדולים ומוכרים בהיסטוריה של שנות התשעים לאחר מלחמת המפרץ, אבל דווקא הגיבורים האמיתיים הם אלה שעושים את הספר כל כך מרתק.

מומלץ בחום כמו כל ספריו של ארצ'ר :)”