משולחנו של המוציא לאור גלגמש הוא כנראה הגיבור הספרותי הקדום ביותר שזכרו הגיע אלינו - הוא מקדים באלפיים שנים לערך את גיבוריו של הומרוס - והיצירה המכונה בשם "עלילות גלגמש" היא האופוס הקדום ביותר שהגיע לידינו. השנת 1839 מצאו צמד ארכיאולוגים אנגלים את ספרייתו של המלך האשורי אשורבניפל בחורבות העיר נינווה. מלך זה, שמלך במאה השביעית לפנה"ס, הותיר לנו עשרות אלפי לוחות חרס, וביניהם תריסר לוחות המגוללים את סיפורו של גלגמש. גלגמש, מלך אורוק (ארך), עיר-מדינה במסופוטמיה, שלט באלף השלישי לפנה"ס. כפי שמסופר באפוס, הוא היה אדם מצד אביו ואל מצד אימו, ולכן גורלו היה גורל אדם ומעשיו היו מעשי אל. המוטיב המרכזי בעלילותיו הוא מסעו ועלילותיו עם הפרא, ידידו, אנקידו, וחיפושיו אחר צמח האלמוות ואחר אותנפישתים, האדם שזכה בחיי נצח, בימי המבול הגדול. "עלילות גלגמש" הנו אפוס מרתק, החופף בנוקודות מסויימות לאפוס הבריאה העברי, ושזור במיתוסים אחרים שמוצאם במסופוטמיה - למשר סיפורה של אשתר - עשתורת-איננה, האלה האדירה. ספרRזה מבוסס על תריסר הלוחות שנמצאו בנינווה (ופוענחו בלונדון), וכן על תגליות שנמצאו באורוק (ע"י ארכיאולוגים גרמנים) ובניפור (ע"י ארכיאולוגים אמריקאים). הסיפור נכתב מחדש, והערות והארות נוספו כדי להקל על הקריאה.