הספר מציג פרק רב משמעות בשלהי השלטון העות'מני בארץ ישראל, מזווית ראייה של המושל עלי אכרם ביי ושל מחוז ירושלים שהיה נתון לשליטתו. מחוז ירושלים, שהקיף את נפות ירושלים, יפו, עזה, חברון, באר שבע ונצרת, היה כפוף ישירות לאיסטנבול והציב בפני מושלו משימות קשות במיוחד, בעיקר לנוכח שאיפותיהם של היהודים והערבים באזור וחיזוק מעמדן של המעצמות האירופאיות בארץ בסיוע הקפיטולציות.
בספר מציג המחבר מבחר תעודות מתוך אוסף ייחודי גדול שהשתייך לעלי אכרם ביי ונשתמר בגנזך המדינה.