ספר זה עוסק בז'אנר של ספרות המוסר ביידיש מבעד לפריזמה של הספר המרכזי והפופולארי ביותר שהשתייך לז'אנר: ספר לב טוב לר' יצחק בן אליקום מפוזנא.
ספר לב טוב נדפס לראשונה בפראג בשנת ש"פ (1620) וזכה מאז, במשך כארבע מאות שנים, בלמעלה מחמישים מהדורות, כולן ביידיש. המהדורה האחרונה של הספר נדפסה בברוקלין בשנת 1999.
ספרות המוסר הייתה ז'אנר כתיבה פופולארי ונפוץ מאוד בלשונות היהודיות כולן החל מהמאה העשירית ועד ראשית העת החדשה. ביידיש זכתה ספרות המוסר לפופולאריות עצומה ובמאות השש עשרה עד השמונה עשרה הייתה ללא ספק ז'אנר הכתיבה המרכזי בלשון זו. ספרי מוסר ביידיש נכתבו הן בפרוזה הן בשירה ולעיתים אף נמצא ספרי פתגמים שניתן להגדירם כספרי מוסר. הם נסמכו על מקורות יהודיים בלשון הקודש, אך רובם ככולם עיבדו את המקורות באופן ניכר ומשום כך הם אינם מהווים 'תרגום צמוד למקור' אלא ספרים מקוריים בעלי אופי וסגנון משל עצמם. חלק ניכר מספרי המוסר ביידיש לא נסמך על מקור אחד אלא היווה קומפילציה של מקורות יהודיים שונים.
ספרי המוסר ביידיש ענו על צרכים שונים של החברה היהודית האשכנזית: בעזרת קריאת הספרים הללו הקהל הפשוט, שלא הבין את לשון הקודש, יכול היה להכיר את הדינים העיקריים ואת העקרונות הדתיים והמוסריים הכלליים העומדים בבסיס הדת היהודית. כמו כן יכול היה האדם הפשוט להכיר בעזרת ספרות המוסר ביידיש תיאוסופיות ותפיסות עולם שונות. הכללים, העקרונות והתיאוספיות הובאו בספרי המוסר ביידיש בלשון שווה לכל נפש, לא רק מבחינת השפה אלא גם מבחינת מורכבות הרעיונות. ספרי המוסר היוו אף אנתולוגיות סיפוריות חשובות ששימשו את הקהל הרחב, גברים, נשים וטף. כמות הסיפורים בספרי המוסר ביידיש בכלל ובספר לב טוב בפרט הם רבים ביותר.
אמנם חלק ממחברי ספרי המוסר ביידיש הצהיר על צמידות למקור עברי אחד, אך בבדיקה מעמיקה ניכר כי השוני בין המקור לתרגום רב ביותר. הדבר בולט בעיקר ברובד הסיפורי בספרי המוסר. מסיבה זו ספרי המוסר נקראו על ידי הקהל היהודי כולו, שמצא בו עניין וחידושים, ולא רק על ידי מי שלא היה מסוגל לקרוא בלשון הקודש.
המחקר עליו מתבסס הספר מאפשר לנו להכיר את החברה היהודית אשכנזית במאה השבע עשרה, מזווית לא שגרתית. אנו למדים בעזרתו על תהליכים היסטוריים, חברתיים, על מערכת היחסים בין יהודים לגויים, על התרבות החומרית והרוחנית על אורח החיים של החברה היהודית אשכנזית, צרכיהָ פחדיהָ ועוד.