קו האופק נגב - ארץ מול שמיים / דובי טל, מוני הרמתי

קו האופק נגב

ארץ מול שמיים

דובי טל, מוני הרמתי








ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
759 התעניינו בספר

תקציר הספר
"ארץ מול שמים", הוא השמיני בסדרת קו האופק, המתארת היבטים שונים של נופי הארץ בצילומים, רובם מהאוויר. כמו שני ספרים אחרים בסדרה - "הושט היד וגע בם", המתאר את נופי הגולן, ו"בקצה המדבר", המציג את הנגב הדרומי - גם כאן מוצג פורטרט נופי של איזור, והפעם - הנגב המרכזי והצפוני. תחומי הנגב (הכלולים בספר זה) משתרעים מנחל שקמה בצפון ועד נחל פארן בדרום, מים המלח במזרח ועד רצועת עזה וגבול סיני במערב (האזורים הדרומיים לפארן הופיעו בספר "בקצה המדבר"). הספר מכיל צילומי אוויר המביאים מבט רחב שרק הצילום מהגובה מאפשר. אין בו העמדת האדם במרכז, אלא ראיה נופית מרחבית, נסיון למבט אל מעבר לחיי היום - יום שאנו נתונים בהם. המסוק, כלי הטיס שממנו צולמו התמונות, מעניק פריווילגיה נפלאה של טיול חסר גבולות, שקצבו אחר והוא אינו מוגבל לדרך או לשביל. אנו מזמינים אתכם להצטרף לטיול דרומה לאזוריו השונים של הנגב. תחילה בבקעת באר - שבע - ערד דרך רכסי הנגב, אל עבר דרום ים המלח והערבה הצפונית, והמשכו במזרח הרמון והר נגב, וחזרה צפונה דרך מישורי הנגב המערבי. בין פרקי הספר משולבים חמישה קטעי ביניים, המהווים פסקי זמן קצרים בחוויית המראות והטיסה. קטעים אלה נוגעים בהיבטים שונים של נופי הנגב - האנושי, הגיאולוגי, הארכיאולוגי, התיירותי וחוויית הטיול בנוף המדברי, המרכיבים יחד את הפסיפס הכולל של הנגב. כשרוב הנופים הפתוחים נעלמים תחת שלמת הבטון והמלט שנצטווינו להלבישם על - פי החזון הציוני, ומשכרון המרחבים נותרו רק שמות שכונות כ"צמרת הנוף" ו"פסגות אמירים", נותר לנו הנגב - רזרבת הנוף הפתוח האחרונה בארץ דחוסה ועמוסה כל כך. כאן עדיין ישנו הנוף הפתוח, השקט, שאינו שותף במירוץ הגדול להנפקה הגדולה, והוא זר להשתנות התמידית, חסרת השלווה של עולמנו; נוף שעוצב במהלך מיליוני שנים בתהליכים שקצבם שונה, שערכיו אחרים, וספק אם יש לו עניין להשתנות. כצלם נוף, אני מבקש את המגע הישיר, הטהור, עם יצירת בראשית שברובה לא נגעה עדיין יד אדם. הנגב - על מרחביו העצומים השזורים לכדי תמונה גדולה ומרהיבה, על השקט שבו, מעניק לי את שכרון המרחבים שאני מכור לו. נופיו מעורטלים ברובם, שופעי צבעים, צורות ותבניות ככל שהפליאו אלוהים ו/או התהליכים הגיאולוגיים לייצר ויד אדם לקשט. ובתוך השלמות הזו אני מחפש את האור המשתנה ללא הרף - מצלול ובהיר לאפלולי וכהה; מכחלחל וקר לאדמדם וחם; האור המעניק להרים, לערוצים ולאדמה החשופה אלפי מופעים שונים ומרתקים. באהבה אנו טסים, והמצלמה מלטפת את הנוף, ואני מאחוריה, נפעם מהיופי ומקווה בכל לבי שלא יחדל. דובי טל







©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ