שאלו פעם פילוסוף יווני: "כמה בנים יש לך?"
השיב להם:"ארבעה - ואחד מהם באמת גאון".
שאלו אותו: "איזה?"
השיב להם: "איזה שתרצו".
ואותם דברים ניתן לומר גם על איי יוון. עשרות איים יווניים משובצים בשלושת הימים המקיפים את יוון (האגאי, התיכון והאדריאטי), וכולם פנינים אמיתיות לתיירות ונופש. החופים הנקיים, הפרדסים ומטעי הזיתים המשמשים להם מסגרת ירוקה, הרי הבזלת המשחירים באופק עם עשרות המנזרים שעליהם, בתי הדייגים המסוידים לבן וסירותיהם הצבעוניות - כל זה אופייני כל כך לאיים אלה, שבאמת קשה לבחור את "הגאון" שביניהם. נכון שהמוסיקה היוונית פופולרית מאד בישראל, ונכון שהאקלים והצמחיה שבה - הם ים - תיכוניים בדומה לישראל, ובכל זאת אסור לטעות: יוון אחרת מישראל כמעט בכל דבר, מתרבותה העתיקה הנחשבת לערש התרבות בעולם, ועד לאופייה האנושי והכנסת האורחים שלה.
מוזר, ואולי דווקא לא, שעולם התיירות, שגילה את יוון כבר בימי הקיסרות הרומית ובימי הביניים של אירופה - לא "השחית" את תושביה כדוגמת ארצות "תיירותיות" חדשות. ריקודי הסירטאקי ושתיית האוזו נשארו טבעיים כשם שהיו בעבר. התייר משתלב בתרבות זו כיוון שהיא אותנטית ואינה נעשית למענו. ומי שגם חובב את "הסלט היווני" המפורסם, צריך לדעת שיוון קוראת לעצמה "גבול הזית", שממנו ודרומה משתמשים בזיתים לסלט, וממנו וצפונה משמש הזית רק למשקה המרטיני.
יכולתי לספר בלי סוף על פלאי הארכיאולוגיה היוונית, על התרבות המינואית של האי כרתים, על האי מיקונוס וקוס ונקסוס וקורפו (קרקירה) ולסבוס ועוד ועוד. יכולתי להזכיר את הכנסית היוונית האורתודוכסית , שיש לה 365 קדושים, קדוש לכל יום שבשנה, וכל קדוש ראוי לתהלוכה פרטית משלו. יכולתי לציין את שנאת היוונים לתורכים הבוערת גם היום כאילו נגמר הדיכוי התורכי אתמול ולא לפני מאה שנה ויותר (אגב, אם תזמין "קפה תורכי" ביוון אתה מסתכן בנפשך).
יכולתי...ויכולתי...אבל הדף נגמר וכל היתר, בפרוטרוט, מופיע במדריך זה.
נסיעה צלחה!
דידי מנוסי