הוא אומר לי שזו היתה אשמתי, גם זה, כישלון הנשיקות שלנו והסקס שלנו בכלל, שלדברי - רק לדברי, הוא מדגיש - היה כל - כך לא מוצלח. הוא מצדו לא מודה בכלום, להפך, עוד מתעקש לשקר ואומר שתמיד נמשך אלי, ועדיין, כן, מה אני מדברת, בהחלט היה לו טוב אתי במיטה. - תשכח מזה, אני אומרת, אני לא הולכת לשכב אתך עכשיו רק לכבוד זה שאתה מבוהל שיש לך סרטן. התיקו המריר, הנצחי, של מלחמת המינים הוא החומר שממנו עשוי השילוב הזה, שבו גבר ואישה מנהלים משא ומתן עיקש על אהבה ומוות, מין ושירה, דג מלוח ונשיקות. אולי הם יודעים, אבל אינם מודים, שדווקא האכזבה והעצבות שהם מעוררים זה בזו הן שמחזיקות אותם יחד: ההחמצה המתמשכת של הקשר היא - היא הקשר עצמו. מוות זה דבר נגטיבי הוא קטע מתוך "שיחות עם המאהב שלי", רומן חדש בכתובים מאת אלאונורה לב. ספריה הקודמים: רב המכר "הבוקר הראשון בגן עדן", שזכה בפרס ברנשטיין ובפרס קשת הזהב: ורומן המסע החדשני "סוג מסוים של יתמות", שעליו כתב מבקר "הארץ": "ספר מדהים. לא יכולתי להניח אותו מידי עד שסיימתי...נוגע בשורשי החוויה הישראלית כמו שרק ספרים מעטים לפניו הצליחו לגעת."