בספר זה מובאת השוואה מקיפה ושיטתית ראשונה מסוגה לגבי מהותה של האנרגיה הנפשית בפסיכולוגיה ובדת. מוצג דיון יסודי המשווה בין הפתרונות השונים שמציעות תורות אישיות פסיכולוגיות מרכזיות לבין הפתרון הדתי של הקבלה והחסידות.
תורות האישיות השונות הן בפסיכולוגיה והן בדת עוסקות בשאלת כוחות היצר, כוח המודעות והרצון, כוחות הטוב והרע - כיצד מתנהלת האישיות כמערך כולל של כוחות? מה הם הקשרים והתחלופה ביניהם? מה הם התהליכים והמצבים הגורמים לאישיות לחולי וחולשה? מה הם התהליכים והפעולות המאפשרים לאישיות התחזקות והתחדשות?
הניתוח של תורות אישיות פסיכולוגיות מרכזיות כשל פרויד, יונג, ק. רוג'רס, ו. פרנקל ואחרות חושף בהן קושי מרכזי: תשובותיהן המגוונות לשאלה: מהו מקור חידושה של האנרגיה הנפשית? נשענות על הנחות רופפות ובלתי משכנעות. מצד שני, דווקא התשובה של תורות האישיות הדתיות, המבוססת על האמונה במקור רוחני מיסטי, בהשגחה פרטית, בשפיעה טרנסצנדנטית של כוחות חיים, נראית כיותר עקבית ובעלת תואם פנימי.
ומכאן האתגר היישומי שמציב ספר זה לחידה שטרם נפתרה, ודומה שאף לא קהתה עם השנים: כיצד ניתן ללמוד מן ההשקפה האמונית- דתית של היהדות ובמיוחד מדרך החסידות והקבלה ולפתח בעזרתה מערך-מושגי וכלים שיפתרו בדרך רציונלית ועקבית יותר את שאלת האנרגיה הנפשית?!