טרקין וינו, ציניקן (וגם סנוב, יש להודות) נהנתן ותרבותי עד מאוד, יוצא למסע חושני ממלון ספלנדיד שבפורטסמות, אל הווילה הקטנה שלו בפרובנס, שאותה הוא מגדיר כמולדתו הרוחנית. חמוש בראש מגולח למשעי ובעותק חבוט של מדריך המוסד לטכניקות עיקוב, מציג לפנינו טרקין את חייו, שהם עבודת אמנות בפני עצמה, באמצעות תפריטים עונתיים. והמעדנים - מנזידים מהבילים ועד תפיחות מרהיבות - מוצגים באהבה מדיפת ריחות שום, וניל, בזיליקום ופריחת ורדים, ומלווים במתכונים בדוקים, הצעות הגשה מלהיבות וסקירה מלומדת של הווריאציות הלאומיות והאזוריות הרלוונטיות. נוסף על דיוקן עצמי החף מצניעות מדומה (בלשון המעטה), משתף אותנו טרקין בקורותיהם העולם על כל דמיון של אחיו הפסל המהולל (שלא בצדק) וגם ההליכות, האומנת האירית האהובה עליו מרי-תרזה, הוריו המוזרים, הטבח האלכוהוליסט הנורווגי של המשפחה ושכניו חובבי הציד בצרפת. כל אחד מאלה הופך בתורו למרכז תשומת-הלב של טרקין - ושלנו - ורובם ככולם מוצאים את מותם בנסיבות טרגיות ומסתוריות, הגובלות בפלילים. טרקין מכיחש, כמובן, כל קשר לאותן פטירות מסתוריות שלא בעתן, אם כי הוא מנפנף בגאווה בידע הנרחב שלו בנושא רעלים וטכניקות המתה שונות. מסעותיו של טרקין הדעתן ובעל הלשון המושחזת מאנגליה השנואה דרך בריטני ואל פרובנס האהובה, והרהוריו בנוגע לצפון מול הדרום, רטבים תעשייתיים ושום, בשר נא לעומת מבושל, יצירה ודמיון, אמנות ואלימות, מתוארים בהומור שנון, ומלווים במתכונים ובתיאורי אוכל מגירי ריר, עד שטרקין - ואנחנו - מגיעים אל הסוף המפתיע. ג`ון לנקסטר נולד בהמבורג בשנת 1962. ילדותו עברה עליו במזרח הרחוק ואת לימודיו עשה באנגליה. הוא משמש כסגן-עורך בלונדון רוויו אוף בוקס ( ובמשך שלוש שנים היה מבקר המסעדות של האובזרבר. החוב לעונג הוא ספרו הראשון.