מאז ניצחונותיו המרשימים של כורש הגדול מפרס ועד לניצחון האמריקני במלחמת המפרץ הפרסי, נתנה האנושות ביטוי לנטיה בולטת של עיסוק במלחמה בין שבטים, דתות, אומות ומדינות. עולות במחשבתנו יריבויות מסויימות: הטרויינים נגד היוונים, הבריטים נגד הצרפתים, אומות קומוניסטיות לעומת קפיטליסטיות ובעידן הנוכחי, הערבים נגד הישראלים, גם כאשר הסתיימה המלחמה הקרה בשנת 1990, ארגנה ארצות הברית קואליציהרב - לאומית כדי להלחם בסדאם חוסיין העיראקי. ההערכות שהמלחמה תהיה בלתי הכרחית בשלב מסוים בעתיד נראות בלתי מבוססות ואנו מחוייבים להרהר באפשרות שכל דור חייב להתמודד עם הרעות החולות שלו. ככל שאוכלוסיית העולם מטפסת לכיוון ששה מיליארד איש והמשאבים מידלדלים יותר ויותר, נראה אך סביר שמלחמות העתיד עשויות להתרחש בין מדינות העולם הראשון לשלישי ובין אזורים מפותחים למתפתחים על הגלובוס. התרופה היחידה לאסונות העתיד טמונה ביכולתה של האנושות לתכנן מוצא בעבור התוקפנות ולמצוא דרך לכלוא את החיה הגרעינית. אם אנו חפצים להיות נואשים ופסמיסטים פחות ממקיאבלי ומעשיים יותר מפרנקלין, אנו חייבים להבין את התרחשויות העבר, בטרם נשנה את מהלך העניינים בהווה. זו הסיבה שבגללה אנו מבקשים ללמוד על המלחמות ששינו את העולם.