במרכז הרומן "אהבה בצפת" - אסתר, בתו החסודה של רב הקהילה הספרדית בעיר - המקובלים של ראשית המאה העשרים. זהו סיפור השתחררותה מכבלי המסורת של בת - המזרח, המעיזה לפרוץ את חומותיה של צפת השמרנית. אסתר מורדת באביה, ומסרבת להינשא לחתן המיועד לה, המבוגר ממנה בשנים רבות. היא בוחרת ללכת בעקבות אהוב - לבה הצעיר, סלמון, שהגיע מדמשק, ועמו ניחוחות של עולמות אחרים. הרומן מצטיין במתח - דרמטי, בציוריות צבעונית ובהומור רב. בשוליו מובאים גם זכרונות של המחברת בשם "זכרון יעקב שלי", שנכתבו כחצי שנה לפני מותה, וכן - קטעים משיחות רדיו בהשתתפותה.