שחקנית תאטרון, המסתירה צללים מעברה, נחרדת מעצם המחשה שיום אחד הם עלולים לחמוק משליטתה ולהחשף. בדמיונה היא מדלגת קדימה בזמן ומשרטטת תרחישים שונים של אותה חשיפה בלתי נמנעת, נסחפת אתם ומגלה שאינם זורמים בדיוק בכיוון שצפתה. היא חוזרת אל מקומות ובני אדם ששנים לא ראתה, משלימה אירועים שלא עלה בידה להשתתף בהם, יוצרת דמויות יש מאין ומחפשת דרכים לקרב את בניה, עדיין זאטוטים במציאות הסיפורית וגברים צעירים בתרחישי דמיונה, אל סיוטיה ולגשר על פער שהיא עצמה יצרה. עצם הגילוי, אם יתרחש, היא יודעת, הוא רק התחלת הסיפור. בלשון קולחת, לפרקים פיוטית לפרקים ארצית, בהומור דק ומתוך ראייה המעמיקה לחדור אל נפשות גיבוריה, טווה המחברת רשת של חיים הזויים, עטויי מסתורין, מתירה אותה וחוזרת ושוזרת אותה כיד הדמיון הטובה עליה, ובתוך כך מושכת בחוטים של עלילה מרתקת, מותחת ורבת תהפוכות. לאה דגן נולדה בחיפה, וכיום שוהה עם משפחתה בקנדה. למדה פילוסופיה, ספרות ולשון עברית ולימודי עתונאות באוניברסיטת חיפה, וכתיבת תסריטים לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת סן דייגו. תקופה ארוכה עבדה כרעיונאית של מסעי פרסום, ובשנים האחרונות עוסקת גם בתרגום, עריכה וכתיבה. ספרו ``איך להתחיל עם אמריקה`` ראה אור בשנת 1997.