שתי נובלות מאת ויל סלף, אחד הסופרים הצעירים הבולטים והחשובים בספרות הבריטית בת זמננו. ויל סלף מספר את הנובלות הקפקאיות הללו בשנינות חריפה ובשליטה כזאת באמנות הסיפור, הגורמות לאבסורד ייראה מתקבל על הדעת ולנדוש שייראה אבסורדי. הוא משלב דמיון פרוע, חוש הומור מיוחד ושליטה של רב-אומן בשפה. ויל סלף זכה לכל השבחים האפשריים במדורי הביקורת הספרותיים בעולם כולו.
כאשר דן פוגש בקרול הם חוו אורגזמה נעימה אחת ביחד. אחד כך התפרק הכול. קרול התחילה להרגיש פחות כמו אישה, כשדן נמצא בסביבה, וקצת יותר כמו משהו שונה לגמרי. רול קיבלה משהו ישן שהוא גם חדש וגם לא שלה ממש. צמח לה פין. אין שום דבר באישה שיש לה פין בחברה של ימינו. אך הפין של קרול אינו מטאפורי. ומאותו רגע חייה מתחילים להשתנות לבלי היכר.
בול, מתעורר בוקר אחד ומגלה שבמשך הלילה הופיעו אצלו מאפיין מיני חדש, ליתר דיוק: פות. מובן שבול המסכן אינו מסגול להבין שזה הדבר והוא פונה לרופא שלו. איך יכול בול לדעת שהד"ר מרגוליס בשל הרפתקאה המינית המוזרה בחייו?
זוג הנובלות "מין ובלבול", כגיבוריו של ויל סלף צמחו על קרקע של טשטוש מיני ודו משמעות מוסרית וכל אחת מהן, כמו זיווגו, משקפת את עוצמת הסופר שהעז לבדוק את גבולות המין באומץ וללא מעצורים.