“זו יכלה להיות קומדיה נהדרת גם היום אלמלא העובדה שיש כאן אונס והוא נלקח כמאורע קומי. כן.. קומדיות מלפני אלפיים מאתיים שנה לא מתיישנות הכי טוב לפעמים..

אבל ליצירה הזו יש הרבה מעלות: היא דינמית, מלאת אירועים ושנינות, מכילה דמויות "יומיומיות" מעניינות שכיף לראות ביצירה עתיקה לעומת כל המצביאים והאלים חמורי הסבר שאני רגיל אליהם, והתרגום של דבורה גילולה קולח ועכשווי, דבר מאוד חשוב להנאה מקומדיה עבורי.
מה שכן, ניכר מהקריאה כי ההופעה של השחקנים היא חלק מאוד חשוב בהנאה הקומית מהמחזה. ואלמלא עניין האונס, הייתי אומר שזה מחזה שיהיה נהדר להעלות על במות גם היום. אולי עיבוד יעשה לו טוב. יש כאן גם הרבה קטעים שאפשר להרחיב.

הערה קטנה: ההדפסה שקראתי הייתה קצת בעייתית. פה ושם התבלבלו שמות דמויות. אני מקווה שזה תוקן בהדפסות אחרות..

לסיום, אביא את הפתיחה הדי מופתית של המחזה:

- "אז מה אעשה? לא אלך אליה אפילו עכשיו, כשהיא מזמינה אותי מיוזמתה? ואולי עדיף להקשיח את עצמי ולא לסבול עלבונות של יצאניות? היא סגרה את הדלת בפניי, עכשיו היא קוראת לי לשוב. לחזור? לא, אפילו תתחנן בפניי!"

- "אם אתה מסוגל, בחיי שאין דבר עדיף מזה או אמיץ יותר. אבל אם תתחיל ולא תתמיד במעשה עד הסוף, וכשלא תוכל עוד לשאת את המצב, בלי שיבקשו אותך, בלי חוזה שלום, מיוזמתך, תבוא אליה, תעיד בזה על עצמך שאתה אוהב אותה וטשאתה לא יכול לסבול יותר - נגמר העניין, זה הסוף, אבדת! היא תתעתע בך, כשתדע שהוכנעת. לכן אדוני, כל עוד יש זמן, שקול את העניין שוב ושוב. מה שאין בו לא היגיון ולא מידה לא תוכל לשלוט בו בדרך של היגיון. באהבה כרוכים זה בזה כל הפגעים האלה: פגיעות, חשדות, עוינות, שביתת נשק, מלחמה, שוב שלום. דברים חסרי ודאות כאלה אם תנסה להפוך לוודאיים בדרך הגיונית, לא תשיג דבר פרט להשתדלות להשתגע בהיגיון. ומה שעכשיו אתה מהרהר בו בכעס בינך לבינך 'האם אני אותה.. שהיא אותו.. שהיא אותי.. שהיא לא..! עזוב אותי, עדיף לי למות! היא עוד תיווכח איזה מין אדם אני!' את המילים האלה היא תמחה בדמעונת כזב אחת, שבקושי תסחט מעיניה בשפשוף מאומץ, ועוד נוסף לזה תאשים אותך ואתה תישא בעונש."

- "איזה מעשה מחפיר! עכשיו אני יודע שהיא פושעת ואני אומלל. אני מתעב אותה וגם לוהט מאהבה אליה, אני נהרס ואובד בהכרה וביודעים, במלוא חושי ובעיניים פקוחות, ואני לא יודע מה לעשות."

- "מה לעשות? מה יש לך לעשות אם לא לפדות את עצמך מן השבי תמורת כופר קטן ככל שניתן, ואם לא תוכל בכופר קטנטן, אז בכמה שתוכל ובלבד שלא תסבול."

- "ככה אתה מייעץ?"

- "אם אתה חכם, לא תוסיף על הייסורים שיש באהבה ממילא, ותעמוד כמו שצריך באלה שאתה כבר מתייסר בהם. אלה הנה היא עצמה יוצאת אלינו, האסון המכלה את נחלתנו! כל מה שמגיע לנו היא חוטפת."


נב: ממש אהבתי שבחור כאן מתאהב באישה רנדומלית שהוא ראה ברחוב נטו כי היא thicc.
נב 2: תאיס היא גירלבוס.”