“"רְאוּ֩ הִפַּ֨לְתִּי לָכֶ֜ם אֶֽת־הַ֠גּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנַֽחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם מִן־הַיַּרְדֵּ֗ן וְכָל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִכְרַ֔תִּי וְהַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ". From the river to the sea? עשינו את זה הרבה יותר טוב והרבה קודם..

ספר יהושע הוא אחד הספרים היותר היסטוריוגרפים במקרא, וככזה, הוא מהפחות מורכבים שבו.
במקרא יש שירה יפה, יש הגות יפה, יש רטוריקה יפה, אבל ההיסטוריוגרפיה והפרוזה העלילתית בכלל? צר לי, לרוב די משמימה, בטח ובטח אם נסתכל מה השכנים שלנו כתבו באותה העת; כל תיאורי הקרבות בתנ"ך יחדיו לא מתקרבים לגדולה שנמצאת בסצנה אחת באיליאדה.
יחד עם זאת, יש משהו חזק בקריאה על הלוחמה של בני ישראל ביריחו, העלייה משם בית אלה, הקרבות בבית חורון וכו' לעומת קריאת הקרבות באתונה ובטרויה, וזאת מהסיבה הפשוטה שאני חי בארץ שהתנ"ך מתאר. אני מכיר את המקומות האלו, הייתי בהם, כשאני קורא על בני ישראל שעולים מיריחו לבית אל אני רואה את הכביש הצר והתלול שעד היום נמצא איפה שהדרכים הקדומות היו, וכשאני קורא על חומות יריחו אני מכיר את החומות שנחפרו בתל יריחו וכנראה אותן האבנים בדיוק השפיעו על הכותב הקדום. זה דבר מאוד משמעותי שיש לי בתנ"ך וביוספוס ואין לי באנאבסיס או במלחמת גאליה..

כמו כן, הסיפורים הם אמנם שלדיים ודלים, אבל הדלות הזו גם אומרת שאין בהם שומנים, יגיעה, ועודף טקסט. אתה מקבל תמונות די אייקוניות כמו חוט השני אצל רחב, חציית הירדן בחרבה, "שמש בגבעון דום, וירח בעמק איילון", ואתה יכול להשלים ולעבות את התמונות הללו, וטובי היוצרים בתרבות שלנו כבר עשו זאת ויש לנו את העושר התרבותי שהתפתח מהם על בסיס התנ"ך להנות ממנו.

מה שכן, יש כאן חלקים גדולים שהם חד משמעית לא קריאה מהנה או מעניינת, בעיקר רשימת הנחלות ותיאורי הגבולות שלהן, שאני קראתי ממש ברפרוף וכמעט ולא העפתי מבט על הפירוש לחלקים הללו אפילו. אבל נו, זה לא טקסט שכיוון בהכרח להיות מעניין, אני פשוט שופט אותו כאן כפי שאני שופט כל ספר אחר. הרבה קוראים לא ייגשו אליו כך, וזה בסדר, ועדיין זו גישתי.

הפירוש די טוב, גם אם לפעמים קצת מייגע באטימולוגיות וכו', לפעמים מעצים סוגיות בטקסט לכדי סתירות פנימיות בזמן שבעיניי זו השקפה קצת מוגזמת עליהן, ולפעמים מתמקד יותר ברבדים הגבוהים והמורכבים במקום בפירוש ישיר ופשוט של מילים קשות (שזו הסיבה העיקרית שאני קורא ספרי תנ"ך עם פירוש עכשיו, תרגום המילים הלא מובנות).
בנוסף, בקריאה מעמיקה כזו בספר, המפרש עזר לי לעמוד על סוגיות שלא שמתי לב אליהן בעבר והן ראויות להעמקה. למשל, סוגיית ערי המקלט, הרקעים המשפחתיים והחמולתיים המורכבים שיוצאים בטקסט וחושפים משפחות שהיו מחולקות בין שבטים שונים, והפולמוס החצי סמוי לגבי מעמד עבר הירדן בתנ"ך. הפירוש המדעי הזה דווקא גרם לי לרצות יותר לקרוא פירוש שבא מזווית אמונית, ואיך פרשן ירא שמיים ייקח את הסוגיות שעולות כאן.

סה"כ הייתה קריאה מעניינת, גם אם הרבה פחות בהשוואה לספרי התנ"ך הקודמים שקראתי בפירוש מקרא לישראל (שיר השירים, רות, מגילת אסתר) אבל נו, הכתובים זה החלק האהוב עליי בתנ"ך בפער, ונביאים ראשונים זה חומר די פשוט ולעוס היטב ע"י לימודיי במערכת החינוך הממלכתית עוד מימי היסודי.”