פֶּרֶק 1
אַבָּא שֶׁלִּי פּוֹגֵשׁ אֶת הַחֲתוּלָה


בְּיוֹם סַגְרִיר גָּשׁוּם אֶחָד, כְּשֶׁאַבָּא שֶׁלִּי הָיָה יֶלֶד, הוּא נִתְקַל לְיַד הַבַּיִת בַּחֲתוּלַת רְחוֹב זְקֵנָה. הַחֲתוּלָה נָטְפָה מַיִם וְהָיָה לָהּ לֹא נוֹחַ, אָז אַבָּא אָמַר, "רוֹצָה לָבוֹא אִתִּי הַבַּיְתָה?"


הַחֲתוּלָה הֻפְתְּעָה — הִיא מֵעוֹלָם לֹא פָּגְשָׁה אָדָם שֶׁדּוֹאֵג לַחֲתוּלֵי רְחוֹב זְקֵנִים — אֲבָל עָנְתָה, "אֶהְיֶה אֲסִירַת תּוֹדָה אִם אוּכַל לְהִתְחַמֵּם לְיַד תַּנּוּר, וְאוּלַי לִשְׁתּוֹת קַעֲרִית חָלָב."


"יֵשׁ לָנוּ אָח נֶחְמָדָה מְאוֹד לָשֶׁבֶת לְיָדָהּ," אָמַר אַבָּא שֶׁלִּי, "וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁלְּאִמָּא שֶׁלִּי יֵשׁ מַסְפִּיק חָלָב."


אַבָּא שֶׁלִּי וְהַחֲתוּלָה נַעֲשׂוּ חֲבֵרִים טוֹבִים, אֲבָל אִמָּא שֶׁל אַבָּא כָּעֲסָה בִּגְלַל הַחֲתוּלָה. הִיא שָׂנְאָה חֲתוּלִים, בִּמְיֻחָד חֲתוּלֵי רְחוֹב זְקֵנִים וּמְכֹעָרִים. "אֶלְמֶר אֶלֶבֵיטוֹר," אָמְרָה לְאַבָּא, "אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֶתֵּן לַחֲתוּלָה הַזֹּאת חָלָב, אַתָּה טוֹעֶה מְאוֹד. בָּרֶגַע שֶׁתַּתְחִיל לְהַאֲכִיל חָתוּל רְחוֹב אֶחָד, תִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ מַאֲכִיל אֶת כָּל חֲתוּלֵי הָעִיר, וְלִי אֵין כַּוָּנָה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה!"


זֶה הֶעֱצִיב אֶת אַבָּא שֶׁלִּי, וְהוּא הִתְנַצֵּל בִּפְנֵי הַחֲתוּלָה עַל גַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁל אִמּוֹ. לַמְרוֹת זֹאת הוּא אָמַר לַחֲתוּלָה לְהִשָּׁאֵר, וְהִבְטִיחַ שֶׁאֵיכְשֶׁהוּ יָבִיא לָהּ קַעֲרִית חָלָב מִדֵּי יוֹם. אַבָּא שֶׁלִּי הֶאֱכִיל אֶת הַחֲתוּלָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד מָצְאָה אִמּוֹ אֶת הַקַּעֲרִית שֶׁל הַחֲתוּלָה בַּמַּרְתֵּף, וְהִתְרַתְּחָה מְאוֹד. הִיא הִכְּתָה אֶת אַבָּא שֶׁלִּי וְהֵעִיפָה אֶת הַחֲתוּלָה מֵהַבַּיִת, אֲבָל הוּא הִתְגַּנֵּב אַחַר כָּךְ הַחוּצָה וּמָצָא אֶת הַחֲתוּלָה. יַחַד הֵם יָצְאוּ לַהֲלִיכָה בַּפַּארְק, וְנִסּוּ לַחְשֹׁב עַל נוֹשְׂאֵי שִׂיחָה נְעִימִים. אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר, "כְּשֶׁאֶגְדַּל יִהְיֶה לִי מָטוֹס. כַּמָּה נִפְלָא יִהְיֶה לָטוּס לְכָל מָקוֹם שֶׁרַק אֶרְצֶה!"


"אַתָּה בֶּאֱמֶת רוֹצֶה לָטוּס?" שָׁאֲלָה הַחֲתוּלָה.


"מַמָּשׁ. אֶעֱשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לָטוּס."


"אָז אִם אַתָּה בֶּאֱמֶת רוֹצֶה לָטוּס," אָמְרָה הַחֲתוּלָה, "אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ תּוּכַל לָטוּס גַּם כְּשֶׁאַתָּה עֲדַיִן יֶלֶד."


"אַתְּ יוֹדַעַת אֵיפֹה אֲנִי יָכוֹל לְהַשִּׂיג מָטוֹס?"


"טוֹב, לֹא בְּדִיּוּק מָטוֹס, אֲבָל מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר טוֹב. כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, אֲנִי עַכְשָׁו חֲתוּלָה זְקֵנָה, אֲבָל בִּנְעוּרַי טִיַּלְתִּי לֹא מְעַט. יְמֵי הַמַּסָּעוֹת שֶׁלִּי תַּמּוּ, אֲבָל בָּאָבִיב שֶׁעָבַר יָצָאתִי לְטִיּוּל אַחֲרוֹן, וְהִפְלַגְתִּי לָאִי מַנְדָרִינָה, עִם עֲצִירַת בֵּינַיִם בִּנְמַל חֲמוּצִיּוֹת. רָצָה הַגּוֹרָל, וְאִחַרְתִּי לַחְזֹר לַסְּפִינָה, וּבִזְמַן שֶׁחִכִּיתִי לַסְּפִינָה הַבָּאָה, הֶחְלַטְתִּי לְשׁוֹטֵט קְצָת. הִתְעַנְיַנְתִּי בִּמְיֻחָד בְּמָקוֹם וּשְׁמוֹ אִי פֶּרֶא, שֶׁאוֹתוֹ עָבַרְנוּ בַּדֶּרֶךְ לְמַנְדָרִינָה. אִי פֶּרֶא וּמַנְדָרִינָה מְחֻבָּרִים בְּשַׁרְשֶׁרֶת סְלָעִים אֲרֻכָּה, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא מַגִּיעַ לְאִי פֶּרֶא, כִּי הוּא בְּעִקָּרוֹ ג'וּנְגֶּל וּמְאֻכְלָס בְּחַיּוֹת בַּר פִּרְאִיּוֹת מְאוֹד. אָז הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת עַל הַסְּלָעִים וּלְטַיֵּל שָׁם לְבַדִּי. הַמָּקוֹם בְּהֶחְלֵט מְעַנְיֵן, אֲבָל רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ שֶׁעוֹרֵר בִּי רָצוֹן לְיַלֵּל בְּבֶכִי."