פרופסור מיכאל בן ארי, מדען ואיש ציבור, מעלה בזכרונותיו סיפור חיים מרתק שראשיתו בצרפת ובגרמניה ההיטלרית והמשכו בארץ ישראל המנדטורית כמומחה לצמחיית מדבר. המחבר מעמיד במרכז מחקרו את שאלת השרדותם של צמחי מדבר ועד מהרה תרם לפיתוחם של יישובים חקלאיים בארץ-ישראל. בזכרונותיו מעלה המחבר בין השאר גם פרשה מופלאה של ביקור משלחת מן האוניברסיטה העברית בכורדיסטאן העיראקית וביקור בפטרה ובישובי הנגב הנבטיים. מנוף לעבודתו היו הממצאים של החקלאות הקדומה ומערכות ההשקאה שנתגלו במרחב. במוקד עשייתו עמדו החוות בשיבטה, בעבדת ובוואדי משש שידעו חקלאות משגשגת בימי קדם. אבן ארי שב וחידש את החקלאות באיזור שחון זה, שבו כמות המשקעים זעומה. במקום גדלו כיום עצי פםרי, גידולי שדה וגידולי מרעה והם משמשים דוגמה לאזורים מדבריים בעולם. במרכז עשייתו הציבורית עמדה פעילותו למען האוניברסיטה העברית, הן כשליח המוסד והן כסגן נשיא האוניברסיטה. גולת הכותרת של פעילותו היתה בניינו של הקמפוס בגבעת רם, לאחר הניתוק מהר הצופים. המחבר לקח חלק במאבקי הישוב כחבר בהגנה ושירת בצבא הבריטי ובבריגדה היהודית. הספר נכתב על ידי איש בגיל גבורות, שסיפור חייו המרתק הוא תעודה היסטורית וחברתית לעולם שהיה וכלקח לדורות הבאים