בספר שני חלקים: האחד, על האנטינומיה `בורגני אמנותי`, שהיא המפתח לפשר
משמעות חייו ויצירתו של גתה, ושל יצירתו ``פאוסט``. השני, על מהותה של הטרגדיה
בכלל, על הדראמה הגרמנית, על הדראמה האירופית, על-פי הטרגדיות של שקספיר
וגתה, ועל התהוות הדראמה המודרנית, על-פי מחזותיהם של איבסן, סטרינדברג,
דירנמאט ומאכס צווייג.