“הספר "מצור" מאת סטיבן קונץ (ספרית מעריב, 1991), הינו ספר מתח נוסף בסדרת הספרים אודות גיבורו הקבוע, קפטן ג'ייק גרפטון, טייס קרב בצי האמריקני (שממש כמו המחבר לחם בווויטנאם). גרפטון מוצב בפנטגון כממונה על שיתוף פעולה של הכוחות המזוינים של ארצות הברית עם סוכנויות אכיפת החוק הנוספות של הממשל במטרה להילחם בקרטלי הסמים הדרום אמריקאים, ובראשם הקרטל הקולומביאני. ההישג הגדול של כוח המשימה הוא מעצרו של ברון הסמים צ'אנו אלדנה, העומד בראש הקרטל הקולומביאני, "ג'ייק צחק. "אני לא חושב שגדעון כהן יחטוף התקף לב אם יקרא בעיתונים שיחידת עילית של הצבא האמריקני לכדה את אלדנה בעזרת משטרת קולומביה. אמרתי לו שזה ודאי ייוודע במוקדם או במאוחר, והוא משך בכתפיו. הוא יודע."
"מה בקשר לאלדנה הזה?"
"פסיכופת."
"אהה. כאשר הוא נתפס, הוא אמר למייג'ור שפיקד על הפשיטה, כי ידאג שכולם ימותו." גנרל לנד חשף את שיניו. זה לא היה חיוך נעים" (עמודים 96-97).
במקביל לגרפטון מציג קונץ את דמותו של הריסון רונלד פורד (בחירת שמות מוזרה). פורד הינו שוטר אך אינו שוטר רגיל. "בדרך חזרה לוושינגטון הוא חשב, ולא בפעם הראשונה, על כך שהיה עליו להישאר בחיל הנחתים. הוא הצטרף לנחתים בגיל עשרים, אחרי שלמד שנתיים במכללה. הוא שירת ארבע שנים, השנתיים האחרונות באוקינווה, שם היה מדריך קרב מגע. הוא אהב את הנחתים. אבל החברה שלו גרה באינדיאנה, והיא לא רצתה לזוז משם. אז הוא השתחרר וחזר הביתה ועשה בחינת כניסה למשטרה" (עמוד 144). פורד משמש כסוכן סמוי של ה-FBI ומנסה לאתר קשר בין סוחר הסמים הגדול בוושינגטון הבירה ובין הקרטל שבראשו עומד אלדנה. בעוד משפטו של אלדנה עתיד להתחיל עורכים אנשיו בקרטל הכנות משלהם. וושינגטון עתידה לשלם מחיר כבד על חטיפת אלדנה מקולומביה, ואיש אינו בטוח.
קונץ, יליד 1946, התגייס לצי האמריקני, שירת כטייס מטוס A-6 אינטרודר במלחמת וייטנאם ועוטר על גבורתו בצלב התעופה המצוינת, הוציא מתחת ידיו ספר מותח, אם כי ניכר שהוא חיקה ביותר מדרך אחת את ספרו של קלנסי, "סכנה ברורה ומיידית".
דמותו של הריסון רונלד פורד, השוטר ואיש הנחתים לשעבר היתה בעיני אף מעניינת מזו של הגיבור הראשי. הסיפור העוסק בפורד הקשוח, החי במתח מתמיד וחשש מחשיפה והמיומן יפה יפה בלוחמת פנים אל פנים, היה החלק המעניין ביותר בספר. מה גם שניכר שפורד הוא לוחם מהסוג שמוטב היה לקרטל לא להרגיז. "האיש דרך את הנשק והכניס כדור לקנה. הוא הסב את גבו אל פורד והתחיל לנוע לעבר דלת המדרגות. הריסון רונלד פורד כרע על ברכיו, הניח את ידיו על המכונית, וייצב את האקדח. לדבר הארור לא היתה כוונת. הוא הצמיד את המשתיקול וירה כדור. האיש התנודד וניסה לפנות לאחור. פורד לחץ שוב על ההדק. עוד כדור. ועוד אחד. האיש נפל. הרובה השמיע קול נקישה כשנפל על האספלט" (עמוד 326).
מותח ובהחלט אפשר.”