הון אינטלקטואלי הוא סך כל הדברים הידועים לארגון מסוים. בעולמנו התחרותי, מידע וידע הם נשק וחשיבותם וכוחם עולים על אלה של המשאבים הטבעיים, של המפעלים הגדולים או של חשבונות הבנקים השמנים - - זהו עולם שבו ההצלחה היא מנת חלקם של הארגונים שיודעים כיצד לעשות שימוש בהון אינטלקטואלי. עלייתו של "עובד הידע" עוררה צורך בעקרונות חדשים לטיפוח הון אינטלקטואלי, אשר יביאו לשיפור הביצועים האישיים של העובד וביצועיו של הארגון כולו. תומאס א' סטיוארט הופך את המושג הון אינטלקטואלי, מושג עמום עד כה, למושג ברור ומוגדר. הניתן למדידה, לפיתוח ולהרחבה. סטיוארט מתייחס לשלושה סוגים של הון אינטלקטואלי: הון אינטלקטואלי אנושי - הידע והמידע הטמונים בצוות העובדים, הכשרתם והאינטואיציה שלהם; הון אינטלקטואלי מבני דרכים לניהול ידע, הרשת האלקטרונית, המעבירה במהירות מידע לכל חלקי הארגון ומקנה לו יכולת להגיב לדברים מהר ממתחריו; והון לקוחות שיתוף הפעולה בין הארגון ללקוחותיו, המונחה על ידי המטרה המשותפת של בניית עושר. תומאס א' סטיוארט נמנה עם עורכיו של כתב העת היוקרתי Fortune ובזכות מאמריו בנושא ההון האינטלקטואלי רכש לעצמו מעמד בינלאומי כמומחה בתחום; על תרומתו אף זכה בפרסים רבים מטעם מכוני מחקר העוסקים בנושא. מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה פועל בשיתוף משרד החינוך, התרבות והספורט, ומטרתו היא פיתוח החשיבה והלמידה במערכת החינוך ובמסגרות אחרות. המכון מפתח חומרי למידה בתחומי החשיבה, מקיים השתלמויות למורים, למנהלים, להורים ולתלמידים, ומוציא לאור את מיטב ספרות המקור והתרגום העוסקת בחינוך החשיבה.